תּוֹכַה רָצוּף אַהֲבָה, רָצוּף אַהֲבָה בֵּיתַה צָפוּף לִרְוָחָה, צָפוּף לִרְוָחָה המצאת לָנוּ מְחִילָה, לֹא רַק בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה לך...

שמחת הלב שלי מכוסה. כמו הלבנה בתחילת החודש. פס דקיק דקיק שמרמז על האור, אבל עדיין לא נראה ממש. שמחת הלב שלי מזדהה עם הזמן הכי חשוך וקר...

האי- מקום אינו מקום, הוא סערה מטלטלת. האי- מקום אינו מקום, הוא חשכה מעוורת. האי מקום לוקח אותי לאן שנושבת הרוח, מעלה מטה בעוצמה רבה....

"יש שם איזה שיא שאתה לא שברת ויש איזה כאב שאתה כבר הכרת יש איזה כפתור שרק אתה יכול לסגור" יום שישי רגיל, אני נוסעת לתומי באוטו לסידורי...

יש דברים בחיים שאני יודעת שהם חיוניים לקיומי, הכרחיים לאושרי, עוזרים לי לתפקד במצבי קושי. זה יכול להיות קפה בבוקר: בלי קפה אני לא מתפקדת...

השעה תשע בבוקר ואני נוסעת לפגישה החשובה שלי, מלאת תקווה, מלאת התרגשות, מלאת רצון להגיע. הרגל על הגז ואני מרוצה, עד שבתשע וחצי אני נעצרת...

לפעמים אנחנו פוגשים אדם או מבקרים במקום שמשאיר עלינו רושם עז, נשאר איתנו לאורך זמן וגורם לנו להתבונן על החיים קצת אחרת ממקודם. היום...

"גל רודף גל ונשבר גם אתה לפעמים... יום רודף יום ונגמר גם אתה לפעמים..." את השיר הזה צרפתי לפוסט של יום הכיפורים, שיר על שבירה, סליחה...

ימי אלול, ימי סליחה. בימים אלה אני מוצאת את עצמי פונה שוב ושוב פנימה, נפגשת עם הילדה שבי, הילדה הלא מרוצה: "למה אני לא מקבלת בדיוק את מה...

אנחנו נמצאים בעיצומו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. תמיד זה מרגיש לי לא נח, כל העניין הזה של "סליחה". מזכיר קצת : לכי לחדר ותחשבי...

ברוך תהיה חודש אלול, החודש האהוב עלי בשנה. בלוח השנה האישי שלי זהו החודש בו נולדתי, החודש בו נשאתי, החודש שמסיים את הקיץ הלוהט ומביא...

עוד געגוע אל השחר של יום בראשית אל הטעם בוא בוא כמו פעם .... אם אינך לצידי אז אני לא כלום הגעגוע הזה, התופס לי את הלב וחוסם את הנשימה....

הזמרת אדל שרה בלהיטה הגדול את השורות האלה: You had my heart in your hand And you played it to the beat ליבי היה בידך, ושיחקת בו בקצב שלך...

טיפה טיפה אני חוזרת לעצמי/ טיפה טיפה אני אוספת את השקט שלי אולי אפילו מתייפה טיפה טיפה שוב הפחד הזה מגיע ואחריו כל השדים יוצאים במחול....

אנחנו, הלומדות, כל כך משתדלות. מלקטות הבנות, בונות מבנה, מתחמות, מכוונות לדיוק, מנקות את הקשב, מחפשות את הטוב, מבקשות אותו, עונות לו....

ימימה: "ברגע שמדייקים באמת פתאום יש שקט בכל המערכת... ויש עוד רגעים של סערה. מי שמתבלבלת מהסערה כמו מתאכזבת מהדיוק הקודם וזה חוסם הבנה."...

"המידה שומרת ונשמרת מהמיותר, ואז העשייה היומיומית כעיקר נעשית טובה, מביאה ברכה להבנה לעשות שוב ושוב בדיוק נמשך ובתודה, זה ברור." בימים...

לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. בשיעור היום למדנו על תיחום הזמן. ימימה אומרת: לא לבזבז זמן. מה זה בזבוז זמן? עפ"י...

"קשובה להבנתה תמצא תשובה, קשובה לליבה תזהה את טיב נתינתה, קשובה לליבה המדייק תדייק את דיוקו" ימימה אביטל מלמדת אותנו כיצד להתחזק מהטוב...

לפעמים אנחנו בוחרות, יודעות שזה הדבר הנכון, שצריך להתקדם, להמשיך הלאה, שזה הטוב ביותר עבורנו. הראש מסכים, אבל הלב לא. הלב כואב. זה יכול...