פרשת תרומה, אותה אנו קוראים השבוע, ממשיכה את פרשת משפטים. ארבעים יום וארבעים לילה מדבר ה' עם משה באריכות רבה. שיחה שרובה עוסקת בציווי על עשית משכן. ה' אשר מלוא הארץ כבודו עוסק באריכות רבה ובפרטי פרטים בעניין המשכן, כנראה שמדובר בענין רב חשיבות ורב משמעות. ובכן, למה משכן? אלחנן סאמט מסביר שמטרת המשכן עפ"י הפרשות בספר שמות היא משכן התוודעות. בניגוד למטרתו כפי שיוצג בספר ויקרא, שם משמש המשכן כמשכן עבודת השם ע"י הכהנים. ה' מצמצם עצמו מכל העולם אל משכן (צנוע מאד) כדי שיוכל לפגוש בנביא שלו, בשליח שלו אל העם. העם צריך מקום כדי לאפשר מקום לשכינה לשכון בתוכם. כמה משמעותי הוא המקום. אהבה צריכה מקום. זוגיות צריכה מקום. אפילו "המקום" השוכן בכל מקום צריך מקום פיזי על מנת להיפגש איתנו, בני האדם. אנחנו צריכים מקום פיזי המגיע מתוך מקום בלב. המשכן יבנה בעזרת נדיבות ליבו של עם ישראל, בעזרת פתיחת הלב והיד של העם. על מנת לאפשר מקום להתוודעות, להתקרבות, אנחנו צריכים לדעת לפתוח את הלב. כמו בבניית משכן גם בבניית הבית האישי.
בניית בית אינה רק ענין טכני של קירות וחלונות, רהיטים ותמונות. בניית בית היא מלאכה של אהבה. בניית מקום שמאפשר התקרבות, חום, ביטחון, שייכות. בניית בית אינה רק תהליך פיזי, היא גם תהליך נפשי. ההסכמה לפתוח את הלב, לעשות מקום, לקבל, לאפשר, לאהוב את מי שנכנס לבית הזה. בניית בית אינה רק תהליך עיצובי, היא גם תהליך ריגשי הדורש מחויבות, רצון, סבלנות, וגמישות. אלה הם יסודותיו של בית שאפשר לגדול בו, לצאת ממנו ולחזור אליו. בני ישראל יבנו משכן בעזרת תרומת הלב שלהם ובעזרת אנשי מלאכה חכמי לב. אלפי שנים אח"כ בני ישראל יבנו מדינה משלהם. בעזרת עבודה קשה, דבקות במטרה, חזון ורצון למקום. בין כל האנשים האלה היה גם אבי, לזכרו מוקדשת הדרשה הזו. אבי האהוב שהצליח בכל סערות החיים לבנות לנו, למשפחתו, בית יציב, בית חם, מקום שתמיד חיכה לנו, מקום של התוודעות, אהבה ושמחה. מזה שנתיים הוא אינו עמנו אך המקום שלו, הבית שנתן לנו הולך איתי בכל דרכיי. יהי זכרו משמעותי ומבורך. שבת שלום