פרשת שלח לך אותה נקרא השבוע היא פרשה דרמטית. דרמטית בהתרחשות שבה ודרמטית בהשפעה שלה.
כבר בתחילת הפרשה יש הזמנה יוצאת דופן, הזמנה להציץ אל העתיד: ה' מצווה את משה לשלוח נציגים מכל שבט בישראל לעלות ולתור את הארץ.
נציגי העם מקבלים הזדמנות נדירה להציץ אל עתידם. הזמנה כזאת לא מקבלים כל יום: לראות לאן פנינו, איך יראה העתיד שלנו, מה מחכה לנו בהמשך. לרוב אנחנו חיים את חיינו מיום ליום, מגששים בערפל, מנסים להבין את מציאות חיינו. והנה יש אפשרות לראות מה צופן לנו העתיד, מה מחכה לנו בארץ כנען המובטחת.
אם היו נותנים לך את האפשרות לראות מה מחכה מעבר לפינה, האם היית לוקח אותה? האם היית מסכימה?
פרשת שלח לך מלמדת אותי על הסכנה שבאפשרות הזו ואולי מסבירה לנו מדוע לא נקבל שוב הזדמנות כזו.
השליחים תרים את הארץ במשך ארבעים יום, כולם ראו את אותו דבר, עברו באותם מקומות. הביאו איתם מתנובת הארץ ענבים, רימונים ותאנים, והנה הo חוזרים עם ידיעות סותרות. רוב השליחים בחרו לתאר את הערים הבצורות, את ילידי הענק, את הארץ האוכלת יושביה. ואילו שניים מהם בחרו לתאר אותה כארץ טובה מאד מאד, ארץ זבת חלב ודבש.
אז מה האמת? איך באמת נראה העתיד שלנו? רק רע, רק טוב, או אולי גם וגם? האם אפשר בכלל לדעת?
נהוג לומר שהשליחים, המכונים מרגלים, חטאו. שהם היו חסרי אמונה, עבדים ברוחם, שהם זרעו פחד ויראה בעם. תוצאות הדברים שלהם ידועות: דור המדבר נידון למות במדבר ולא זכה לראות את הארץ המתוארת.
אבל אולי המשימה שניתנה להם לא מתאימה להם? אולי אנחנו, בני האדם האנושיים, לא יכולים להתמודד עם מה שעוד לא קרה לנו. אולי אנחנו לא יכולים להכיל עכשיו את מה שצפוי לנו בעתיד?
לא סתם רובנו חרדים מהעתיד, לא סתם התקשורת ניזונה מהפחדים האלה. לא סתם יש אינסוף תרחישי אימה על הקושי והסכנות שטמונים בעתיד. לא סתם הרבה פעמים התרחישים האלה מתבררים כתרחישי שווא.(זוכרים את באג 2000? את ההרס שיגרם בעקבות בניית כביש 6? )
כולנו שוכחים שברגע עצמו, כשהעתיד הופך למציאות, אנחנו יכולים. אנחנו מתגברים, אנחנו יודעים. אנחנו מתמודדים. רובנו שוכחים שעכשיו בסה"כ טוב, טוב מאד. וכשנגיע לרגע העתידי גם אז יהיה טוב.
העתיד מפחיד בגלל הלא ידוע, לא בגלל הידוע. והלא ידוע תמיד נצבע בשחור. בודדים האנשים כמו יהושע בן נון וכלב בן יפונה, אלה שרואים את הטוב בלא נודע, אלה שיודעים שיכול נוכל לה. אלה ששמחים שחפץ בנו ה', שהביא אותנו אל הארץ הזאת.
פרשת שלח לך מזמינה אותנו להגיד כן לאפשרות שמגיעה, לחבור לאמונה שאם הגיעה האפשרות, אם קיבלנו הזמנה, היא טובה בשבילנו, הפרשה ממליצה לנו להמעיט בפרשנות השלילית ולדבוק בהכרת כוחנו ובחיזוק אמונתנו.
בספר הילדים בילבי בת גרב שכתבה אסטריד לינדגרן, אומרת בילבי :
"מעולם לא ניסיתי לעשות זאת בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח".
אם נלמד מיהושע בן נון, מכלב בן יפונה ומבילבי בת גרב, אולי לא נצטרך עוד להמשיך לנדוד במדבר כל כך הרבה שנים, אולי נצליח להגיע בסוף אל ארץ זבת חלב ודבש.
שבת שלום .