פרשת פקודי, הפרשה שמסיימת את ספר שמות, מתמקדת בסיום בניית המשכן וכליו עפ"י ההוראות שהתקבלו מה'. שבועות רבים של התכוננות, התכוונות, עבודה מאומצת הדורשת חוכמת לב, מקצוענות ומיומנות הגיעו אל סופם.
וַתֵּכֶל--כָּל-עֲבֹדַת, מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיָּבִיאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן אֶל-מֹשֶׁה, אֶת-הָאֹהֶל וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, קְרָסָיו קְרָשָׁיו, בְּרִיחָו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו. האומנים והעובדים וכל העוסקים במלאכה סיימו את ההכנות, כל התוצרים מובאים לפני משה. הוא בעצמו בונה ומציב את כל חלקי המשכן: וַיָּקֶם אֶת-הֶחָצֵר, סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ, וַיִּתֵּן, אֶת-מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר; וַיְכַל מֹשֶׁה, אֶת-הַמְּלָאכָה
ויכל משה את המלאכה. מזכיר לי משהו.... וַיְכַל (אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,) מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
הקמת המשכן משולה לבריאת העולם, והסיום הדומה מעורר מחשבה. מה פשר המילה "ויכל"? אפשרות אחת היא סיים, גמר, השלים. הבורא, היוצר, הנביא השלימו את מלאכת היצירה, יצירה שתקבל משמעות, תפקיד וכוח משל עצמה. פירוש נוסף הוא: הפסיק, כמו במשפט מבראשית: "ויכל אלוהים... ושבת מכל מלאכתו..." הפסקה של התהליך. עצירה.
סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר? לא תמיד. הפירושים השונים שיש למילה "ויכל" והחיבור שלה לפסוק מבראשית מלמדים אותי שאולי הסוף הוא לא סיום ולא התחלה. אולי הוא אתנחתה, אולי הוא עצירה לאגירת כוח, אולי הוא האפשרות להמשכיות. וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.
בזמן העצירה, ההמתנה, מכסה הענן את המשכן. לא ידוע מה הלאה, עדיין אין כיוון, אין תשובה, אין הוראה. זמן מנוחה, התכנסות. עד שלא יעלה הענן, לא נוכל להמשיך במסע. זה הזמן לגדל את ההקשבה, את האמונה, את הסבלנות. יש לעצור ולכבד את זמן המעבר.
יש זמן להפסקה. יש זמן להתקדמות. לבני ישראל היו עמודי ענן ואש לסמן להם מתי זמן עצירה ומתי זמן נסיעה. אנחנו מוזמנים לפעול בהשראתם: לנצל את זמן ההפסקה, הזמן בין השלבים, לאפשר לכבוד ה' להיכנס פנימה, להקשיב לסימנים שהוא נותן לנו, מתי להמשיך ולאן.
כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר משהו בך יאמר לך המשך בדרכך. (עלי מוהר/ יוני רכטר)
ספר שמות הסתיים ואיתו הסתיים שלב בהתפתחות העם. מעם עבדים לעם חופשי הצועד אל עתידו ואל מולדתו. קיבלנו מערכת של חוקים, מצוות, מועדים מקודשים, יום מנוחה קבוע, קיבלנו משכן לאלוהינו. עברנו פאזה. בשבוע הבא נתחיל לקרוא בספר "ויקרא", רובו ככולו עוסק בתורת הכוהנים, חוקים, דינים ואיסורים (המון ענייני טומאה וטוהרה, חֵלֶב ודם וקטורת... תחזיקו מעמד) ותהיה לנו הקפדה על עשייה מדויקת וממוקדת. עד אז- זמן מנוחה.