חודש אלול מסתיים, הסתיו כבר פה ואתו מגיע ראש השנה. החג שפותח לנו שנה חדשה, את שנת תש"פ.
השנה נפתחת, כמו שפרשת ניצבים נפתחת, בהתייצבות של כל העם.
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם"
משה פותח ומדבר אל כל העם שניצב מולו, זקנים וצעירים, נשים וגברים, ראשי השבטים ושואבי המים. איש לא חסר, כולם ניצבים. לא סתם ניצבים כקהל מאזינים, אלא ניצבים לפני ה' אלוהים.
אילו שורות מרגשות לקרוא בכניסה לשנה החדשה.
הנה גם אנחנו, ניצבים כולנו, מראש הממשלה (הבא? ההולך?) ועד אחרון האסירים בבית הסוהר. כולנו ניצבים בפני השנה החדשה, בפני ההזדמנות החדשה, בפני אלוהי האינסוף.
התייצבות כל כך מלאה לא נרשמה באף יום הבחירות. התייצבות שמזמינה שינוי אמיתי.
פרשת ניצבים עוסקת בברית שבין עם ישראל לעמו, בבחירה של כל אחד מאיתנו ובמחויבות שלנו איש לרעהו ולדורות הבאים.
משה אומר לעם: ה' בחר בכם לעם. להיות עמו של הקב"ה מזמין ברכה והצלחה וגם מחייב נאמנות והתמדה. ואתם- מה אתם בוחרים?
פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ-שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱלֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן-יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה.
מי שיבחר להתנער מהברית הזאת, מי שיחשוב שהוא יכול לפנות לאלוהים אחרים ועדיין ליהנות מהברכה מעצם השתייכותו לעם, טועה.
לֹא-יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יה' וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָהה' אֶת-שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם
הברכה ההדדית, הערבות ההדדית. קיימות כאשר יש אחדות הדדית. כאשר יש רצון הדדי, כאשר יש הבנה שהרצון המאד פרטי שלי, "שרירות לבי", חייב לקחת בחשבון את הרצון הכללי, את החיבור.
מילות הפרשה נקראות במשמעות רבה במיוחד בימי "אחרי בחירות" אלה. הימים שכל שבט דאג להשמיץ ולפלג עצמו מהמחנה, שיש הצועקים "לא רוצים אחדות" בקולי קולות, שיש כאלה שממשיכים להרחיב את הפער ולחדד את ההבדלים. חובשי כיפה ונטולי כיפה, מחנה הימין ומחנה השמאל, כולם שוכחים שיש גם כיוון נוסף. למעלה. המקום שמעלה אותנו מעבר להבדלים, המקום שאנחנו מחויבים אליו אם אנחנו רוצים לחיות פה.
הפרשה גם מדגישה שהמחויבות שלנו היא לא רק לעצמנו, היא גם לדורות הבאים. לא רק אתכם אני כורת את הברית הזאת, אומר משה לעם בשמו של ה', אלא גם עם מי שאיננו פה היום. מי איננו? כל הדורות הבאים. למענם אנחנו מחוייבים לבחור בחיים, לבחור בברכה, לבחור בברית המאחדת. נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ
בשבת האחרונה של שנת תשע"ט, בימים האחרונים של חודש אלול, אני מאחלת לנו שנדע לחבור יחד ולבחור בברכה, בחיים, אחד בשני.
שתהיה שבת שלום ושנה טובה ומבורכת.