פרשת השבוע שלי- רק מילה טובה השבוע הפרשה מפגישה אותנו עם ארועים דרמטיים במיוחד. יוסף משוחרר מבית האסורים ומשתמש בכשרונו כפותר חלומות. הוא כל כך מרשים את המלך עד שהוא מקדם אותו בקידום המהיר בעולם להיות המושל על כל ארץ מצריים. יוסף מתעשר, מתחתן ומקבל מעמד שלא היה לאף עברי עד כה. מנגד, בעקבות הבצורת הקשה משפחתו של יעקב רעבה ללחם והאחים יורדים למצריים לשבור שבר. הבצורת הזו, שהעלתה את יוסף לגדולה והורידה את משפחת יעקב מנכסיה, הפגישה בין האחים. בפגישה הטעונה הזו יצאו לאור כעסו של יוסף על אחיו ורגשות האשם של האחים אותם הם סוחבים שנים. בפרשה זו קוראים שני דברים משמעותיים, המתרחשים בפעם הראשונה. הראשון: "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ."
כמובן שזו הפעם הראשונה שפרעה משבח את יוסף אבל יתכן גם שזו הפעם הראשונה שיוסף שומע דבר שבח כזה בחייו. יוסף שהיה רגיל שכועסים עליו, מתעצבנים ממנו, מנצלים אותו, מוכיחים אותו ומענישים אותו, שומע מפי מלך מצרים שאין עוד אדם כמוהו, בחוכמה, בבינה וברוח האלוהים שבו. השני:וְהֵם (האחים) לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף: כִּי הַמֵּלִיץ(המתרגם), בֵּינֹתָם. וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְּ" לאחר שיוסף "מייבש" את אחיו בבית המעצר שלושה ימים הוא שומע את שיחתם, שומע את החרטה שהם מביעים על ההתעללות בו בצעירותו. הוא שומע את הדברים ובוכה. בפעם הראשונה בכל חייו, הכתוב מספר שיוסף בוכה. יוסף יבכה עוד מספר פעמים בהמשך, עם המפגש עם בנימין ועם אביו, פה זו הפעם הראשונה. אני רוצה להציע שיש קשר בין שתי הפעמים הראשונות. יש קשר בין מילות השבח וההתפעלות שיוסף שומע ובין רגש הכאב וההתרגשות שעולה בליבו. המילים הטובות שיוסף שומע נוגעות בליבו, פותחות אותו ומחזקות אותו. הוא כבר לא צריך להישמר כל כך מהמכה הבאה שתבוא, הוא כבר לא צריך להינעל בעולמו הפנימי כדי לא להיפגע מהסובבים אותו.
המילים הטובות, תחושת הערך העצמי והבטחון מאפשרים ליוסף להיות רגיש יותר, נגיש יותר, מעורב יותר עם סביבתו. פתיחת הלב הזו מאפשרת לו לבכות מהתרגשות כשהוא שומע את דברי אחיו, מאפשרת לרגשות שלו לבוא לידי ביטוי. הפרשה מלמדת אותי השבוע לא לקמץ במילים טובות. היא מלמדת אותי שכשאני רואה את טובו ויחודו של הזולת, כשאני אומרת לו כמה אני מעריכה אותו, אני יכולה לסייע לו בפתיחת הלב ובהתקרבות אלי. לא צריך לחשוש ולהירתע מפני מי שסגור בפני ושומר מרחק, להיפך. זו הזמנה לראות את חינו, לציינו בפניו, לאפשר לו לגדול- זה יכול לעזור לו להתחבר אל הסובבים אותו. וגם אם לא, זכיתי לומר מילים טובות, לפתוח את הלב שלי וזה כבר עושה לי טוב.