פרשת כי תצא, ופרשת כי תבוא של שבוע הבא, נקראות בסוף הקיץ, בסוף אוגוסט למען הדיוק. בזמן שרוב בית ישראל יוצאים לחופש, יוצאים מהארץ. השנה, בחסדי הקורונה, כולנו כאן ואפשר לקרוא ולהעמיק בפרשה. אנחנו בימי אלול, ימים מיוחדים בהם, עפ"י המסורת, ה' קרוב אלינו,קשוב לנו, מאפשר לנו להקשיב לעצמנו, לזהות היכן דייקנו (מילאנו את מצוותנו) והיכן טעינו (התרחקנו ממצוותינו). בזמן זה פרשת כי תצא מלמד אותי כמה דברים. בפרשת כי תצא מובאים עניינים שונים ומגוונים. למעלה משבעים מצוות העוסקות במגוון רחב של תחומי החיים, בלי קשר נראה לעין ביניהם. החל ממצוות התנהגות בעת יציאה למלחמה, דרך חוקי ירושה,דאגה לבעלי חיים, חוקי השעטנז, נדרים, גירושין, ולבסוף מצוות השמדת עמלק. עפ"י הפרשה אין מצווה גדולה או קטנה, חשובה או פחותה. עפ"י ימימה אביטל- אין דיוק גדול או קטן, כל דיוק בונה מקום, מחזק מבנה אישי. כל מילוי מצווה מקרב אותי אל הטוב שלי, אל הנתינה המדויקת שלי. עפ"י הפרשה גם אין הבדל בין מצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום. עבודת השם המדויקת לא חשובה יותר מיחסים ראויים והוגנים בין בני אדם. הרצון שלי להיות טובה, הוגנת, בהודיה לאנשים בקהילתי חשוב לא פחות מהרצון שלי להיות טובה, בהודיה וברצון טוב מול אלוהיי. הפרשה מסתיימת בפסוקים: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה'-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח פסוקים המבקשים מכל אחד לזכור את הזמנים בהם היה עייף, יגע וחסר אמונה. לזכור כמה היה קשה מול אלו שניסו לזנב בו, לנצל את חולשתו, את קשייו ולעולם לא להיות במקומם. תמחה את זכר עמלק, תמחה את המקום בך שמנצל חולשה, תוקף את העייפים, מרסק את חסרי היכולת, אצל אחרים ןגם מול המקומות החלשים בתוכך פנימה. תמחה את השיפוטיות, הביקורתיות, הלעג והזלזול המחלישים אותך ומביישים אחרים. השבוע אני מבקשת לעצמי את ישרות הלב הזו בתוכי, לראות היכן קיימים בי חלקים עמלקיים ומבקשת בימי הרחמים האלו את עזרתו של הקב"ה למחות אותם מליבי. שבת שלום
top of page
bottom of page