בפרשת יתרו העם ממשיך בדרכו במדבר, ולאחר שלושה חודשים מגיע אל מדבר סיני וחונה מול הר סיני. אז עולה משה אל ההר לשמוע את דברי ה' :
אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי וְעַתָּה אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים כִּי-לִי כָּל-הָאָרֶץ וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
זהו הרגע בו בני ישראל, אנחנו, מסומנים כעם סגולה. כעם הנבחר. עם שיש לו מתנה מיוחדת לתת לעולם. מרגע זה אנחנו מסומנים כמיוחדים, כשונים, כמחויבים יותר מכל עמי הארץ.
מה זה אומר להיות עם סגולה וגוי קדוש? מה זה אומר להיות יוצא דופן?
הקב"ה אומר למשה שעם ישראל ניחן במתנה מיוחדת, ביכולת אחרת, באיכות המבדילה אותו משאר העמים.
אפשר לקרוא את זה כהתנשאות ואפשר לקרוא את זה כעובדה פשוטה. גם אנחנו כפרטים, כל אחד מאתנו, ניחן במשהו שמייחד אותו מהאחרים.
זה לא קל להיות מיוחד. זה לא פשוט להיות מסומן כשונה. השונה תמיד נדחה, תמיד מקבל יחס אחר, תמיד נתפס מאיים.
ברמה הלאומית אנחנו רואים זאת לאורך כל ההיסטוריה: את רדיפות היהודים, את הפוגרומים, את האנטישמיות ואת החרמות- כי היהודים אחרים.
וגם אנחנו, בתוך עמנו, לא אוהבים שוֹנוּת. חרמות, נידוי ואפליה יש גם בחברת הילדים וגם המבוגרים. כולם עושים מאמצים רבים להשתלב ולהיות כמו כולם. כי להיות כמו כולם זה להיות "בסדר" ולהיות שונה זה "לא בסדר". להיות בעל שם שונה, מצב משפחתי שונה, צבע עור שונה, צלקת, גמגום, מבטא- כל אלה נתפסים כחיסרון. ויש גם דברים הנסתרים מהעין: נטייה מינית שונה, מחשבה שונה, טעם שונה, את כולם יש להסתיר ולהחביא, בארון או בנפש פנימה, כי צריך להיות כמו כולם, ככל הגויים.
הדברים שאומר הקב"ה למשה, הדברים המקדימים את עשרת הדיברות, באים כדי להדגיש: הייחוד שלנו כעם, הייחוד של כל אדם, כפרט זו מתנתו של הקב"ה. זו הסגולה שלו, שם טמונה האיכות המיוחדת שלו. לא צריך להתנצל, להצטדק או להסתיר. אין דבר כזה כמו כולם כי כולם שונים, אין חוק או מנהג או חרם שיכול לשנות את מה שאתם, לכל אחת ואחד תפקיד בעולם הזה, המשימה היא להכיר ביחוד הזה כמתנה ולא כהפרעה.
המלאכה היא להבין ולזכור את האמת האחת: "אני ה' אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". כל השאר זו עבודה זרה.
אנחנו, שקיבלנו את עשרת הדיברות, צריכים לשים לב במיוחד, לא לשפוט, לא להפלות, לא לדחות עפ"י צבע עור, עפ"י מוצא או עפ"י מגדר. לא לרצוח, לא לגנוב, לא לענות ולא לחמוד את הזולת, על מה שהוא.
אני לא דומה לאף אחת אחרת, אתה לא דומה לאף אחד אחר, לכל אחד מאיתנו המצווה שלו.
שנזכור ונשמור ונקבל עצמנו ואחרים באהבה.
שתהיה שבת טובה,
שבת שלום.