פרשת חיי שרה אותה אנו קוראים השבוע היא פרשת חילוף הדורות. הדור המייסד הולך לעולמו: שרה בתחילת הפרשה ואברהם בסופה, ועל במת ההיסטוריה עולים היורשים: יצחק ורבקה.
על מותה של שרה הכתוב לא מרחיב, אך הוא כן מספר שמותה מעורר את אברהם לעשיה מרובה. אברהם מבין שגם יומו יגיע והוא פועל כדי לאפשר ליצחק לתפוס את מקומו. הוא פועל בשני מישורים: 1. קניית אחוזת קבר למשפחתו, כדי להבטיח למשפחתו מקום בארץ המובטחת גם אחרי מותו
2. מציאת כלה לבנו כדי להבטיח שתהיה המשכיות למשפחה.
אחרי העקדה בין אברהם ויצחק אין קשר ואין תקשורת, הם לא גרים באותו מקום, לא מדברים בניהם ונראה שהמשפחה התפרקה. מה יהיה על המשכיות המשפחה? נושא הנישואין של הבן הרווק המבוגר הוא נושא רגיש בכל משפחה, על אחת כמה וכמה במשפחה שבורה כמו משפחתם של אברהם ויצחק. אברהם מבין שהוא עלול ללכת לעולמו בלי שעזר לבנו במשימתו האחרונה: למצוא לו בת זוג, לאפשר לו אהבה, להפוך אותו לאיש משפחה. אברהם מתמודד עם הנושא הזה בדרכו רבת החסד, בדרך עקיפה, ע"י שליחת עבדו הנאמן, איש אמונו היחיד, למשימת חייו: לקחת אשה לבנו, יצחק.
הפרשה מלמדת אותי שגם כשיש ריחוק, שבר, כעס במשפחה, אפשר לפעול לחיבור מחדש.
מורתי ימימה אביטל אומרת: "כשיש יראת החטא כאילו הכל נעצר בזמן האי-דיוק, וזה בזבוז רב של זמן" . כלומר כשאני יראה בגלל חטא שנעשה- כשאני לא פועלת נכון היום בגלל זיכרון הטעות שעשיתי, או מהפחד שאולי אעשה טעות נוספת, כשאני מושפעת היום בגלל משבר שהיה בעבר, אני בעצם עוצרת את הזמן. אני נשארת כל הזמן בזמן ההוא, בזמן אי- דיוק.
למשל: כעסתי ודיברתי בתוקפנות, צרחתי על הילד שלי, אמרתי מילים קשות, שמעתי בחזרה מילים פוגעות. נוצר מרחק בינינו. אם אשמור על המרחק הזה, אם לא אנסה להתקרב כדי לא לשמוע שוב מילים כאלה, כדי ששוב לא אאבד את השליטה, אני שומרת את עצמי בזמן המריבה. היא לעולם לא תעבור, ואנחנו נתקשה למצוא את הדרך חזרה לקרבה.
זה, אומרת ימימה, בזבוז רב של זמן. אנחנו קיבלנו זמן לחיים האלה, זמן שצריך לנצל אותו לטובה ולברכה, לא לכעס ולמריבה.
אברהם מלמד אותי שיש דרכים שונות לנתינה. אפשר לתת גם בעקיפין, אם אי אפשר לדבר, אם השבר גדול מדי, עדיין אפשר להמשיך לאהוב, אפשר לעשות חסד, "לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל", לדאוג לשני ולרווחתו מתוך ראית העיקר, מתוך הסכמה למצות נכון את הזמן שיש לנו.
לפעמים אי אפשר לפתור הכל במילים, אבל למעשה של חסד תמיד יש מקום.
שבת שלום