בפרשת השבוע, פרשת ויקהל, משה יורד מהר סיני ומעביר לעם את דברי ה'.
מכל המצוות והחוקים שמשה מקבל מהקב"ה על הר סיני הוא בוחר להעביר בהתחלה את מצוות השבת ואת בניית המשכן. מה שאולי משותף לשתי המצוות האלה הוא: הייחוד וההבדלה. היום השביעי מיוחד ונבדל מששת ימי המלאכה, הוא יום בו השבתון מקודש והמלאכה, כל מלאכה, אסורה.
המשכן מיוחד מכל שאר האוהלים שבמחנה. זהו משכן לה' שנבנה ע"י תרומת כל העם (כל נדיב ליבו) ונבנה בכישרון מיוחד (ע"י כל חכם לב). הוא ייבדל מכל שאר המקומות שבמחנה כי רק בו יהיה מותר לעבוד את ה' ורק בו תהיה נוכחות אלוהית.
שתי המצוות מדברות על זמן מיוחד, מקום מיוחד, המייחדים את עם ישראל משאר העמים ומציינים את חיבורו של העם לאלוהיו.
איך בונים מקום כזה, איך שומרים על ייחוד כזה? בפרשה נאמר: בנדיבות, בחוכמה וגם במידה הנכונה. מידה נכונה של תרומה ומידה נכונה של עשיה. המידה הנכונה נקבעת עפ"י הלב- נדיבותו וחוכמתו. נדיבות הלב הופכת נתינה למלאכה והופכת עבודה למלאכה. מלאכת התקרבות, מלאכת בניה, מלאכת הקיום. ההקשבה ללב שומרת על המידה הנכונה- כמה, איך, מתי. היא מאפשרת משמעות של נתינה ושמחה של עשיה.
הפרשה מלמדת אותי שחיבור בין אנשים נעשה בנייה משותפת, שבבניית מקום מיוחד לקהילה ולאדם משתתף הלב, ושנתינה מדויקת נעשית ע"י הקשבה ללב, לחוכמת הלב. החיבור המיוחד הזה בין חוכמה ללב נושא אתו נדיבות, התמדה, משמעת, כשרון, רצון, והסכמה- הוא הנוסחה לבניית מקום מיוחד במינו.
החללית בראשית שנשלחה לירח נבנתה בעזרת חוכמת הלב, הסרט הקצר סקין שזכה באוסקר, נכתב צולם ונערך ע"י צוות ישראלי, נעשה עם חוכמת הלב. זו הזמנה עבור כל אחת ואחד מאתנו לבדוק: האם הוא נאמן לחוכמת הלב שלו? איזו מלאכה מיוחדת נעשית בעזרתה? איזה חיבור מיוחד נעשה בעזרתה? איזו נתינה מתאפשרת בזכותה?
בקבוצות הלימוד של ימימה אנחנו מתרגלות את חיבור ההבנה והלב, אנחנו מתחברות לעצמנו וגם אחת אל השנייה. אנחנו לומדות לבנות מקום אישי יציב דרך הנתינה המדויקת לעצמנו, לומדות להכיר את עוצמת קיומנו, להקשיב, לדייק, לשמוח. כל קבוצת לימוד של ימימה היא קהילה קטנה בפני עצמה ומדי שבוע מתקהלות הקהילות למלאכת חוכמת הלב. כל אחת ומלאכתה, כל אחת ודיוקה.
תודה ללימודי חשיבה הכרתית שעוזרים לי להבין מהי חוכמת הלב, ושבזכותם אני לומדת להתחזק, לתת, להיות אני.
שבת שלום.