ושוב חוזרים לבראשית.
כאילו לא עברנו כלום, כאילו לא למדנו כלום. מתחילים מהתחלה, ממש כמו טירונים. מי מאיתנו מוכן לזה? מי רוצה לעבור שוב ושוב ושוב את אותו תהליך, לקרוא את אותם דברים, להתנסות באותם התנסויות, כל פעם מחדש? מניחה שלא הרבה. אנחנו אוהבים להתקדם, לעבור שלב, לעלות בדרגה, להשפיע מניסיון חיינו, מחכמתנו שגדלה במשך השנים. והנה, כולנו, כל העם היהודי החכם והנבון, מוזמן לשכוח את כל מה שהוא יודע ולהתחיל מהתחלה.
בניגוד למקומות אחרים בהם תרגול חוזר על אותה פעולה נחשב לעונש, אצלנו, בתורת ישראל, זוהי מתנה. מתנת הלימוד מחדש, מתנת האפשרות לגלות מה טמון באוצר הזה שעדיין לא גיליתי.
פרשת בראשית המתחילה את ספר בראשית היא התחלת ההתחלות כולן: התחלת העולם, התחלת האנושות, הזוגיות, האנושות והאנושיות, האכזבה, הקנאה, גירוש ושוב התחלה חדשה. אנחנו קוראים את הפרשה הזו בתום חגי תשרי. ימימה אביטל מלמדת אותי שהזמן הזה, אחרי החגים, הוא ראש לכל השנה. איך שאבחר להתחיל את השנה ישפיע על כל השנה.
הבעש"ט אומר: "כלל גדול, באותה מחשבה שהתחיל בה כשקם ממיטתו, ילך בה כל היום ולא במחשבה אחרת".
אז איך אני בוחרת להתחיל את היום שלי, להתחיל את השנה שלי? מהי הראשית שתקבע את המשך הדרך שלי?
פרשת בראשית מציעה לי מספר אפשרויות: וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.האם אני רואה את חיי כגן עדן, בו אני מצווה לעבוד ולשמור?
וַיְגָרֶשׁ אֶת-הָאָדָם האם אני רואה את חיי כמגורשת, כנענשת, אולי אפילו לא באשמתי?
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ- האם אני חיה מתוך תחושה שכל יום הוא התחלה, אפשרות לבריאה מחודשת, או שאולי חווית החיים שלי היא של אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ עבודה קשה של אדמה ארורה?
האם אני מקיימת את הזוגיות שלי מתוך תחושת שוויון ושותפות "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם .. זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.
או מתוך מאבק על המקום והצדק האישי "וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל".
השנה שוב קיבלנו מתנה, מתנת הבחירה, לבחור איך אני רואה את חיי, איך אני חווה אותם, השנה שוב כל אחד מאיתנו מוזמן לבדוק מחדש אַיֶּכָּה, היכן הוא נמצא בתפיסת עולמו.
שבת שלום ואחרי החגים מלאי שמחה ואופטימיות.