פרשת תולדות

(גרסה מקוצרת. גרסה מלאה נשלחת במייל. ניתן להצטרף לרשימת הדיוור)

פרשת תולדות מוקדשת לתולדות יצחק בן אברהם אולם רובה המכריע עוסק בתולדות בניו, יעקב ועשו, אליהם אנחנו מתוודעים עוד בעודם בבטן אימם: וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ

זוג הבנים הזה מתחיל את חייו במאבק הממשיך לאורך חייהם. מאבק על הבכורה, מאבק על הברכה, מאבק על המקום, מאבק על החיים.

מאבק, כך למדתי בלימודי חשיבה הכרתית, מתחיל באדם עצמו, בתוכו, לפני שהוא מתבטא מול אדם אחר. מאבק פנימי בין המחשבה ללב, בין הטוב לעומס, בין עכשיו לפעם. מאבק שהופך את האדם לדרוך, רגיש, מתוח, דבר הבא לידי ביטוי במערכות יחסים של מאבק עם סביבתו.

אצל עשו ויעקב המאבק הפנימי התחיל אולי מחיפוש אהבת שני ההורים, או אולי מחיפוש מקום בבית, או מעשרים שנות עקרות שהובילו למרחק בין הוריהם. לא משנה מה הסיבה, התוצאה היא מתח ותחרות בין הבנים שהושפעו או השפיעו על הוריהם.

החיים בבבית מתנהלים, החלטות נופלות, מעשים נעשים ויצחק ורבקה לא מדברים. מה יש בינהם? יש מאבק, שמתבטא בשתיקות, תחבולות תחרות ומלחמה.

השבוע אני לומדת מהפרשה על חולשתו של המאבק. על אשליית הכוח שהוא מייצר. על השבר שהוא גורם. השבוע אני חושבת על זוגיות המושתתת על מאבק וכמה היא מחלישה ולא ממלאה. על הזיוף שנדרש במערכת יחסים כזאת: להציג מצג שווא, לשקר, לרמות. זיוף שמרחיק אותי מעצמי, מהאהבה שבי, מהאמת שבי. זיוף שלא מאפשר קרבה.

הפתרון למאבק אינו בניצחון של אחד הצדדים אלא בפתרון המאבק הפנימי. במציאת מקום אישי וברור, ללא פחד וללא היסוס. מציאת השקט הפנימי ללא תלות בזולת הוא שיביא להסכמה, להקשבה, לביטחון ולקשר אמיתי.

שתהיה שבת של שלום


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול