פרשת ניצבים

ביום שישי זה, כו' אלול, חל יום הולדתי ופרשת ניצבים היא פרשת יום ההולדת שלי. לכן, כנראה, פרשה זו אהובה עלי במיוחד. זו פרשה של חיבור, של חידוש הברית בין העם ובין אלוהיו, של בחירה ושל הבנה חשובה: לבחירות שלי יש משמעות, עלי ועל צאצאיי.

משה כמעט מסיים את נאומו אל העם. הוא ממליץ לעם לבחור בטוב, באהבה ובדרך המקרבת אותו לאלוהיו ואז אומר להם: וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם…

כאן מגיעה אזהרה- מה יקרה אם תעבוד אלוהים אחרים. מי הם האלוהים האחרים שמשה מזהיר אותנו מפניהם? האלוהים בלשון רבים? אז קראו להם בעל, אשתורת, בעל זבוב, בעל פעור והיו עוד הרבה. והיום, מי הם האלים האחרים שמשה מזהיר אותנו מפניהם?

בואו נראה למי אני מתייחסת כאלוהים? לזה שאני סומכת עליו, לזה שאני תלויה בו, לזה שנותן לי כח, תחושת משמעות, זה שמרגיע אותי, שנמצא איתי תמיד, זה שאני לא יכולה לוותר עליו, שאם הוא חסר לי לכמה שעות אני ממש במצוקה.

בימינו יש להם שמות שונים לאלוהים האלה: הטלפון הנייד שלי, האינטרנט, הרשתות החברתיות, הסיגריה, הסוכר, התיקשורת, גאדג'טים או הניתוח הפלסטי החדשני.

כל אחד ומה שהוא זקוק לו, מה שהוא לא יכול בלעדיו. הדבר החיצוני הזה שאני מחוברת אליו והוא נותן לי הרגשה שהכל בשליטה, שהכל בסדר.

איך יודעים ש"האלוהים" האלה הם אחרים, ולא שליחיו של האלוהים האחד?

כי הצריכה שלהם מרגיעה רק לרגע, כי הם יכולים להיעלם, כי הם חיצוניים לי, כי הם מעשה ידי אדם.

לעבוד את האלוהים האלה, לצרוך אותם, לדאוג שיהיה לי תמיד מספיק מהם, מביא לתוצאה הידועה: הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

כמה מדויק. הזנה מהתקשורת גורמת לבלבול, חיזוק מהרשתות החברתיות גורם לתחרות ולחולשה, הדור החדש של הגאדג'טים מאבד את זוהרו תוך שבועות מעטים. הסיגריה, הסוכר, המשקה- מחריבים את הבריאות שלי.

כמה שאנחנו יותר קשורים לאלוהים האחרים האלה ככה יותר אנחנו מאבדים את הדרך, את הכוח, את האמת, את האחיזה בחיים.

לפרשה יש הצעה טובה יותר ללכת בדרך האלוהים והיא: וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.

לבחור בחיים, לבחור לחיות בעולם הזה בלי פילטרים וחומרים מרחיקים. מבחינתי לבחור בחיים זה להתחבר לאנשים שמסביבי. זה לשמוח עם חברה, לתמוך בחבר כשקשה לו. זה להתרגש מהשקיעה ומתינוק מתוק, זה לדמוע ממוות של איש צעיר, זה להריח את הגויאבות ולהתפעל מהחצב ולדעת שבא הסתיו. זה להתחבר למה שמעורר אצלי אהבה, מחזיר את התקווה ומגביר את השמחה.

לבחור בחיים זה להסכים להיות חלק מעולמו של הקב"ה ולתת לו את חלקי.

היום, ביום הולדתי, אני מאחלת לנו שבשנה הבאה עלינו לטובה, נמצא את הדרך להיות באמת בחיים, ולשחרר בהדרגה את האלוהים האחרים.

שבת שלום וכמעט חג שמח