פרשות מטות - מסעי
- סיגל גריבי
- 12 ביולי 2018
- זמן קריאה 2 דקות
פרשות מטות ומסעי, אותן אנו קוראים יחד השבוע, מסיימות את ספר במדבר ומסכמות את מסעותיו של עם ישראל מיציאת מצרים ועד הכניסה לארץ.
לקראת סוף פרשת מסעי מקבל משה מה' עוד מצווה אחת, מצוות הקמת ערי מקלט.
התורה מתייחסת לערי המקלט בעוד מקומות, אולם פרשת מסעי היא הפרשה בה המצווה מפורטת באריכות ובהרחבה. זו הפעם היחידה בתורה בה מופיעה המילה מקלט, והיא מופיעה בה 10 פעמים!
מה חשיבותן של ערי המקלט ומדוע מחויבים בני ישראל בבנייתן?
עיר המקלט מיועדת לרוצחים בשגגה, למי שלא התכוון להרוג. מקום המשמש הגנה והצלה לרוצח בשגגה. קריאה מדוקדקת יותר מבהירה לנו שיש לעיר המקלט עוד תפקיד.
הרוצח בשגגה שנס אל עיר המקלט אמנם מבטיח את שלומו אך יחד עם זאת הוא עוזב את חייו: ביתו, משפחתו, עבודתו לפרק זמן לא ידוע (עד מות הכהן הגדול). עיר המקלט קולטת אותו אליה ומאפשרת לו חיים בטוחים, כל עוד לא יצא ממנה. כלומר, היא הופכת למין כלא המגן עליו אך גם מפריד את הרוצח מהחיים הרגילים.
מורתי ימימה אביטל זצ"ל אומרת: "כמרחק בין עיר לעיר כל המרחק בין אדם לחברו", ויש ערים שמרחיקות אדם מחבריו עד מאד.
עיר מקלט שומרת על מידת רוחק בין הפוגע בשגגה לחברה. היא שומרת על החברה שלא יהיו בקרבה אנשים שנטלו חיים והיא שומרת על הפוגע רחוק מאלו שהוא פגע בהם.
השבוע הפרשה גרמה לי לחשוב על נושא העונש.
מה מטרתו של עונש? האם היא למנוע, להרתיע, האם היא לגרום לאדם הפוגע סבל? האם היא לשמור על הציבור? על הפוגע עצמו?
אדם הרג אדם אחר שלא במתכוון (בימינו אפשר לחשוב על הריגה בתאונת דרכים למשל, או פליטת כדור מנשק). במקרים כאלה תחושת האשמה של האדם היא כה גדולה, שהיא בעצמה מהווה חלק מהעונש. ההגליה לעיר מקלט מרחיקה את האדם ממשפחתו, קהילתו ואהוביו והיא מהווה מעין "מוות" של האדם, שנעלם מהחברה לפרק זמן בלתי ידוע.
ההרחקה החברתית- משפחתית, (בדומה להוצאת המצורע מחוץ למחנה) גורמת לאדם שינוי משמעותי בחייו. יש לו הזדמנות לבחון את תגובותיו, לצפות על מעשיו, לגלות מהם הדברים שמרחיקים אותו מעשייה טובה ומדויקת (פזיזות, חוסר סבלנות, הסחת דעת, יהירות), לראות את הדברים המשתקפים לתיקונו.
עיר המקלט מלמדת אותי שתורת ישראל חושבת על טובת הציבור אך גם על הפוגע עצמו. בקביעת העונש לא תמיד מתקיים עיקרון עין תחת עין. יש מקום גם לראות את הצד הפוגע, מה נפגע בחייו כתוצאה מעשיו, מה הטראומה שנגרמה לו, מה משמעות העונש עבורו.
הפרשה מחדדת לי את הצורך לראות את האדם שנמצא בצד השני, את האדם שגם הוא נברא בצלם ה', את האדם שגם הוא נושא לב טוב ורצון טוב.
היא מזכירה לי שיש מקום לאפשר מקלט למי שפגע, למי שטעה, למי שנפשו לא יודעת מנוחה.
לקראת חודש אב, זמן של אבל ופורענות, אני מתפללת שאדע למצוא חן וחסד גם אצל אלה שפגעו בשגגה, שחטאו בחוסר מודע, שהכאיבו ועכשיו מחפשים מחילה.
שבת שלום וחודש טוב
Comments