דמייני את זה: שש בערב, הטלפון מצלצל. "הי", הוא מתקשר, "מה נשמע? איפה את מסתובבת?"
סמני את התשובה הנכונה. 1. "אני מסתובבת? אני כל היום עובדת, מתרוצצת סביב הילדים, הבית, צריכה להיות זמינה בשביל כולם, מה מסתובבת???" 2. "הי, איזה כיף שאתה מתקשר. אני בסופר עם הילדים. מה שלומך?" 3. שתי התשובות אפשריות.
אז מה ענית? תלוי בקשב. התשובה הראשונה היא תשובת הקשב החסום, השנייה היא תשובת הקשב הנקי.
היום בשיעור למדנו על הקשב. הקשב ככלי לזיהוי. למדנו שאפשר להקשיב ואפשר להקשיב. אפשר להקשיב בקשב חסום, חסום ע"י ההתניות של פעם. זוהי הקשבה דרך הסרט המתנגן לי בראש, דרך הפגיעות המוכנה מראש, דרך התוקפנות שכבר מחכה בפתח, דרך הדרישה האוטומטית. ואפשר גם להקשיב בקשב נקי, קשב שלא מנוהל ע"י העומס שלי. לשמוע את השני, (גם אם מילותיו קשות), ולהשאיר את המילים שלו ליד פיו. לא לתת להם להיכנס ללב הפגיע.
שנים רבות עניתי דרך הקשב החסום. הוא היה חסום ע"י פגיעוּת, קורבנוּת, תחושת מסכנוּת, דרשנות ועוד ממיטב העומס. ימימה לימדה אותי לזהות את החסימה בקשב. החסימה שמעמעמת את הקשב, שמערבלת את המסר. לא באמת חשוב מה השני יגיד, הכול יעבור "תרגום סמולטני" דרך הפילטר של העומס שלי. וכשהעומס שלי שומע, הוא גם עונה, ופוגש מיד את העומס של השני... ובמקום התקרבות מתרחשת דחייה והתרחקות, מהשני ומעצמי. וכעס ועצבים וריב ומתחים. אז איך מנקים את הקשב? בעזרת הקשב. הקשב לעצמי. קודם כל לעצמי. בעזרת הקשב אני יכולה לגלות: מה חסום אצלי? איזו מיותר מפעיל אותי? מאיפה אני מקשיבה? מהפגיעות? מהדרישה? מהתוקפנות? מהקורבנות? ומה אני שומעת במילים של השני? זלזול? הקטנה? איום? כעס? כל הקולות האלה הם הקולות שבאים מתוכי. קולות העומס, קולות החסימות, קולות המעוותים את הנשמע. כשאלמד לזהות אותם אוכל להבין למה אני כועסת, למה אני פגועה. לא בגלל המילים של השני, בגלל החסימה שבי. אז בואי נזיז אותה רגע הצידה, ונקשיב שוב: מה הוא באמת אמר? למה הוא באמת זקוק? עכשיו אני מקשיבה החוצה דרך הטוב שבי, שומעת את השני ומתייחסת לטוב שבו. גם הוא נושא פגיעות, דרישה כעס ותוקפנות. ממש כמוני. וגם הוא נושא נתינה, שמחה, הבנה, אהבה, ממש כמוני. והמילים שאבחר יהיו מכוונות לשם, אל הרגש שלו, מתוך הרגש הטוב שלי. והמילים האלה יקרבו אותנו אחד אל השני וגם כל אחד מאיתנו אל עצמו.
תקשיבי רגע, מה את שומעת, מה את מרגישה? האם זה את הלב הנפתח, את המחשבה הטובה והמחברת? את הרצון להישאר בטוב? הנה, דייקת והגעת. כך נעשית ההתחזקות: מהקשבה נקייה, מחיבור לרגש הטוב, מהבנה להבנה