מה את רואה? כשאת באה הביתה, מה את רואה? כלים בכיור ונעליים זרוקות. מה את מבינה? שלאף אחד לא אכפת מהבית הזה, שרק את אחראית על הסדר והנקיון, שאת עובדת בשבילם. או אולי את מבינה שהילדים בבית, שהם ארגנו לעצמם אוכל, שיש להם מקום בטוח ומוגן בתוך הבית שלך.
כשאת פותחת את הודעת הווטסאפ מה את רואה? ביטול של פגישה שחיכית לה. מה את מבינה? שאת לא מספיק חשובה, שאת לא מעניינת את הצד השני, שמישהו או משהו אחר נבחר על הזמן שלך. או אולי את מבינה שיש לך הזדמנות להתכונן יותר לפגישה, שהתפנה לך זמן שאפשר למלא אותו בעשיה מדויקת, שהשינוי יכול להיות לטובתך? מה את רואה, מה את מבינה? החיים קורים, השמיים לפעמים כחולים ולפעמים מעוננים, מה שתכננתי לפעמים מתקיים בהצלחה ולפעמים מתפרק לחתיכות, אנשים באים ואנשים הולכים. מה אני רואה? מה אני מבינה? התמונה היא אחת, ההבנה משנה את התמונה. טוב לזכור זאת כשהלב נסגר והמחשבה מתמלאת בכעס ובדאגה. טוב לזכור זאת כשהתמונה נראית מאד שחורה. התמונה היא אחת, אפשר לשנותה בעזרת ההבנה.
ובתמונה: הנוף מחדר הלימוד הבוקר בזכרון יעקב.
צילמה בכשרון הלומדת אילנה מרון