תודה למֵזָמֵן

בלימודי ימימה הכרתי מושג נהדר: גורם מֵזָמֵן. גורם מֵזָמֵן הוא אדם או סיטואציה שמזמן לי מפגש עם העומס שלי, או במילים פשוטות, במקום לומר: הוא מעצבן אותי, היא מעליבה אותי, המצב הזה מוציא אותי מדעתי, אמרי מהיום: הנה גורם מֵזָמֵן. הנה האיש שמחבר אותי לפגיעות שבי, הנה האשה שמשקפת לי את הקנאה שבי, הנה החיים שמגלים לי כמה חזק אצלי הצורך בשליטה, הנה המראות שמבהירות לי איפה העומס שלי שולט בי ולְמה בתוכי אני צריכה לשים לב. אני לומדת להתייחס לסיטואציות האלה לא כמקומות שבאים לרעתי אלא להיפך, מקומות שבאים לטובתי. האדם שלא השיב לי כרצוני לימד אותי על הצורך שלי ביחס חם מבחוץ. האשה שפרסמה כמה הקליניקה שלה עמוסה שיקפה לי את המקום המשווה שלי לאחרים. המצב שהוציא אותי מדעתי גילה לי כמה אני זקוקה לידיעה ושליטה בחיי. תודה לכם. תודה על האור שהארתם על הפינות החשוכות שבנפשי, הארתם את הכאבים הדחוקים ואת דפוסי החשיבה הישנים שלי. עכשיו אני יודעת יותר טוב מה קורה בתוכי, מה מפעיל אותי, עכשיו אני יכולה לדעת גם מה חסר לי ואיך להשלים את זה.

בזכות האיש שלא השיב לי כרצוני אני שמה לב לנתינה שלי, האם אני מפריזה מתוך רצון לקבל בחזרה? מה מידת הנתינה שבאמת מדויקת לי? בזכות האשה שפרסמה את הצלחתה אני בודקת האם אני מודעת להצלחתי? האם אני שמחה בחלקי ורואה כמה חלקי גדול? בזכות המצב הלא ברור ולא בטוח אני מחפשת את השקט בתוכי. מה בתוכי מייצב אותי, מחזק אותי ונותן לי תחושת שקט ובטחון? "כל יום כראשית תיקון", לימדה אותי ימימה אביטל, בכל יום אפשר לתקן עוד קצת, להתקרב עוד קצת, לתת לעצמי עוד קצת טוב, לשחרר מעצמי עוד קצת מיותר. תודה לגורמים המזמנים בחיי שלא מוותרים לי ומשאירים אותי בהכרה פעילה למתרחש, ליש ולמה שבינהם.