בשבועות האחרונים אני מרגישה כמו חווה שנגסה בתפוח ונפקחו עיניה. כמו חווה נפקחו עיני לראות את מציאות חיי. כמו חווה גיליתי שמציאות חיי די דומה לגן עדן, כמו חווה גיליתי שלצידי יש איש שאוהב אותי וכמו חווה גיליתי שבאוזני לוחש נחש. נחש שקרן. בניגוד לחווה, גיליתי שאני מגדלת בתוכי את השקרן הזה, שקרן מתוחכם שנותן לי עצות רעות, הסברים מוטעים, פירושים מעוותים ומסבך לי את החיים. לשקרן הזה קוראים פחד ויש לו אלף פרצופים. הוא מופיע בלי הזמנה ומשתלט עלי בלי אזהרה. שנים האמנתי לו, שנים קיבלתי את דעותיו, הסבריו, שנים השתכנעתי. שנים של סבל. שנים של ריחוק מעצמי, שנים של פחד, של מאבק מול כל העולם. וזהו, נגמר. פתאום נחשף פרצופו האמיתי. פעם אחת הסכמתי לא להקשיב לו. פעם אחת התעקשתי לעשות מה שאני רוצה בלי להקשיב לאזהרות שלו: "לא כדאי וזה מסוכן ומה יהיה". פעם אחת. וגיליתי. גיליתי את המציאות. נפקחו לי העיניים לראות את מה קורה באמת. ומה שקורה באמת הוא שלא כזה מסוכן, וממש כדאי ומה יהיה? יהיה נפלא. תהיה פתיחה של הלב ומימוש היכולות שלי והתקרבות גדולה ושמחה גדולה עוד יותר. פעם אחת, זה מה שהיה צריך כדי שעכשיו אני אהיה הרבה יותר חשדנית אליו. כדי שאשמע את הקול שלו אבל לא אתן משקל לדברים שלו. הוא לא פראייר הפחד שלי, הוא רואה שאני הולכת ומתחזקת והוא הולך ונחלש. הוא לא מסכים שאוותר עליו כל כך מהר, אז הוא שולף את התותחים הגדולים. לא מסתפק ב: "לא כדאי ומה יהיה" עכשיו הוא כבר לוחץ על כפתורי: "את לא אהובה, את לא חשובה, את לא מספיק טובה, זה לא יצליח" . הפחד משתמש בטיעוני הייסוד של ילדותי, בשורש ממנו צמח כל המיותר. לפעמים זה גם מצליח לו. אבל עדיין, גם כשאני משתכנעת, אני יודעת שהוא שקרן. את ההבנה הזאת הוא לא יכול לקחת לי. אז אני משתכנעת לזמן קצר. מרגישה עצובה, ומסכנה ולא מוצלחת. וכועסת. כועסת על עצמי ששוב נכנעתי לו ומאוכזבת מעצמי מאד. אבל עכשיו אני כבר כל כך סובלת מההרגשה הזו, כל כך סובלת מלחיות בפחד, שהרצון המהותי גובר. הרצון המהותי מחכה בסבלנות שיעבור גל העומס ואז, כשאני פנויה לשמוע, הוא אומר די! די לשקרים ולשכנועים וליועצים הלא טובים. די לפחד השקרן. תקשיבי לאמת. תקשיבי באמת. את הרי יודעת את התשובה. את יודעת כמה את טובה, ויכולה ואהובה. למציאות פנים רבות, תבחרי את הפנים האוהבות. הרצון המהותי הוא כמו אויר לנשימה. אני שואפת ממנו שאיפה גדולה וממתינה. ממתינה לכעס שישכך, ללב שיירגע, לרגש הטוב שיחזור אלי. ממתינה ויודעת שהם כאן, בתוכי. מפנה את הקשב שלי אליהם, אל החיבור של המחשבה והלב, אל הבינה הטובה, חיבור של כוח מחזק ואור מחמם. מקשיבה למילים הטובות שבתוכי: את פשוט נפלאה, הלכת וחזרת. החלפת מלבוש של פחד ודחייה בלבוש של שמחה והתקרבות. יישר כוחך, ברוכה תהיי. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. פּוֹקֵחַ עִוְרִים
top of page
bottom of page