נס ראשון
חנוכה הוא חג הניסים, נס האור הגובר על החושך, נס ניצחון מעטים על רבים, נס שמירת זהותנו בים ההתבוללות. השנה אני בוחרת לציין בכל יום של חנוכה נס אחד שפגשתי לאחרונה.
נר ראשון- נס ההתעוררות.
הנס שאפשר לי למצוא מי אני באמת אחרי שנים של ניסיון להידמות לאיזה סטנדרט או מותג. הנס שמרשה לי לאהוב את מי שאני בלי להתנצל או להצטדק. הנס שמרשה לי להרגיש בלי להתבייש, להגיד ולא לשתוק, לשמוח במקום לפחד.
ההתעוררות ההכרתית לטוב שאני נושאת, שנמצא תמיד תמיד תמיד.
ממה התעוררת לאחרונה?
נס שני של חנוכה- נס ההתחברות
כל אחת ואחד מאיתנו נושא בתוכו חלקים שונים והפוכים, למשל: העצבנית והמכילה, הצוחקת והעצובה, הקשוחה והפגיעה, החכמה וסתומה. כשהם נפרדים הם נלחמים, כשהם נלחמים אני אומללה.
הנס קורה כשהחלקים שלי מתחברים זה לזה. כשאני יכולה להכיל את זה שאני עצבנית, שאני מוצאת את הצחוק גם בעצבות, כשאני מרשה לעצמי להיות פגיעה בתוך הקשיחות. כשיש חיבור החלקים אני יותר שלמה, יותר אמיתית, יותר אני.
הנס הכפול הוא ששני אנשים מתחברים זה לזה, עם כל השונות וההופכיות. חיבור של שתי נשמות יוצר פלאות. זהו מקום בו השלם גדול יותר מסכום חלקיו.
איזה חיבור יצרת לאחרונה?
נס שלישי- נס ההפתעה
הנס של היום השלישי הוא נס מרגש במיוחד, נס שקורה בניגוד ל..
בניגוד לכל הידיעות שלי, לכל הנסיון שלי, לכל הציפיות שלי, לכל ההרגלים שלי- פתאום קורה משהו אחר.
פחדתי מהגיוס של הבן- ודווקא טוב לו, ציפיתי לבית מבולגן כשאחזור- ודווקא סידרו, נעצבתי מהמעבר למקום החדש- ודווקא נעים לי פה. חשבתי שיהיה קשה והנה קל, חששתי שלא אצליח- והלך נפלא.
נס ההפתעה מלמד אותי כמה אני לא יודעת כשאני בטוחה שאני יודעת. כמה מקום עוד יש כשחשבתי שנגמר כבר המקום. כמה רב וגדול הוא הטוב הקיים בעולם הזה, הרבה יותר גדול מעולמי הפנימי.
ממה הופתעת לאחרונה?
נס רביעי- נס האינטימיות
הדלקת נרות החנוכה מתחילה באור קטן, אורו של השמש שנדלק בחושך גמור ומשמש להתחלת האור. אור השמש אינו אבוקה, הוא אינו אור גדול הבוער לאורך זמן ולמרחקים. זהו אורה של האינטימיות. של האור הקיים במקום הפרטי ביותר, האור שעושה את השינוי המשמעותי ביותר.
התקרבות אמיתית, שינוי אמיתי, נעשים בנפש פנימה. לא בכיכר העיר ולא ברשתות החברתיות.
איפה גילית את האינטימיות המאירה שלך?
נס חמישי- נס ההתגברות
כשנכנסו הכהנים לבית המקדש הם מצאו פח שמן קטן. היה בו מספיק שמן להדלקה אחת. הכהנים התגברו על היאוש והאכזבה. הם הודו על מה שיש, שמחו במה שיש, ומתוך הכרת היש הזו נתגלתה יכולתו המופלאה של השמן להאיר שמונה ימים.
ההכרה שמה שיש לי הוא טוב ומספק, ההכרה שבכלל יש לי, ההכרה שאין סוף למה שיש- מגלה את המהות ולא את הפגמים.
על מה התגברת לאחרונה שאפשר מקום לאור לגדול?
נס שביעי- נס האמונה
היום ראש חודש טבת מתחיל החודש החשוך ביותר בשנה.
בתוך החושך לא תמיד ניתן לראות את האור, לפעמים יש רגעים, אפילו ימים של חשיכה. האמונה עוזרת לי לעבור את החשיכה הזאת. היא הפנס הפרטי שלי איתו אני מגששת למצוא את דרכי. האמונה שיש לכל זה טעם, האמונה שיש תכלית, האמונה שהאור קיים, שהוא עוד יראה, גם אם עכשיו הוא רחוק מאד.
מהי האמונה המאירה שלך שלך?
נס שמיני- נס המהפך
היום החל חודש טבת, החודש החשוך ביותר השנה. היום אנו מדליקים את כל שמונת הנרות, החושך הפך לאור גדול.
נר שמיני מזכיר לי את נס ההיפוך. האפשרות שמה שנראה לי מועט, חלש, לא מספיק הוא מקור הכוח שלי.
מאבק הנשים באלימות והטרדות, מאבק הנוער בפגיעה האקלימית. המקום בו הפגיעות שלי היא מקור הכוח שלי.
מהי ה"חולשה" המנצחת שלך?