מישהי שפעם הכרתי

(Somebody that I used to know)

מישהי שפעם הכרתי לא הייתה מחייכת מישהי שפעם הכרתי חיה כל הזמן כמתגוננת מישהי שפעם הכרתי ראתה בכל דבר משימה מישהי שפעם הכרתי לא ממש נהנתה מישהי שפעם הכרתי הייתה עונה בחדות מישהי שפעם הכרתי הייתה ממש חסרת סבלנות מישהי שפעם הכרתי הייתה מוצפת ברגשות כואבים מישהי שפעם הכרתי רצתה כל כך עזרה ולא היו לה כלים.

מישהי שפעם הכרתי החליטה להפסיק לסבול. היא אספה את עצמה והחליטה לחפש דרך יציאה.

ההיא שפעם הכרתי - הלכה והצטמקה. קבלה ואהבה ריככו לה את הקצוות החדים. הסכמה ומנוחה הסירו ממנה את הקוצים בטחון ואמונה הוציאו אותה לאוויר החופשי, לאור המלטף, לחום המחבק, לצבעים לקולות לאין סוף האפשרויות. מישהי שפעם הכרתי השתנתה. היא אותה אחת אבל אחרת. היא מביאה איתה חוכמה ושמחה, נדיבות ופתיחות, ראיית הטוב ואהבת הזולת. לפעמים מתחלקת לה איזו מילה עוקצנית, לפעמים היא עוד קצת לא סבלנית, לפעמים היא בטוחה שרק היא צודקת, אבל זה בגלל שהיא בכל זאת היא.

מישהי שפעם הכרתי, היום אני מכירה אותה הרבה יותר. גם את החרדות והפחדים, גם את הבורות החשוכים, גם את האורות המנצנצים, גם את העוצמות והכוחות, גם את הקלילות והבדיחות.

את, שפעם הכרתי –היום אני אוהבת אותך הרבה יותר.