ימימה אביטל: "לעשות סדר ראשוני שבלעדיו אין תיקון. לסגור את הפער ולחדש את עצמך" מהו הפער? הפער ביני ובין יכולותיי הפער בין המחשבה והלב הפער בין המציאות ובין החוויה.
ראיתי את סרטה של לינור אברג'יל. אישה צעירה, חזקה ומדויקת מאד. לינור מספרת על ההתמודדות שלה עם האונס אותו חוותה חודשיים לפני זכייתה בתואר מיס עולם. בעקבות הצפייה בסרט עלו בי מספר נקודות למחשבה, על אחת מהן אני רוצה לכתוב: סגירת הפער. בסרט מתואר הפער בין החיים שנמשכים: הכול נראה רגיל, גם היא נראית כרגיל, הטקס, התואר, התקשורת ואפילו האנס שאומר לה תתקשרי אלי כשתגיעי הביתה... ובין תחושת ההרס, הכישלון, הכאב והגהנום הפנימי. גם מי שלא חוותה חוויה כה טראומטית יכולה להזדהות עם ההרגשה, הרגשת הפער בין איך אני נראית, נשמעת ונחוות מבחוץ ובין החוויה הפנימית, שלפעמים הפוכה לגמרי. בדברים של ימימה אני מוצאת את הצעתה לסגירת הפער: "אותו זמן השתנה הסדר. אותו זמן היא לא נאבקת עם חסימות. ישנה הפרדה. הפרדה מחזקת. היא משתחררת מהסתירה שבין הטוב להפוך הנאבקים בינהם".
לינור מספרת שהיא מחפשת את הטוב בתוך הרע שנכפה עליה. היא משנה את הסדר. מתחברת לכוחות שלה, לליבה הטוב, למחשבתה הנבונה, מדייקת כלפי עצמה למרות שהסביבה מתקשה להבין. דרך הדיוק הזה היא מוצאת את דרכה ועוזרת לכל כך הרבה נשים. לינור מלמדת את הנשים שאותם היא פוגשת להתחבר מחדש לכוחות שלהם. דרך החיבור לכוח שלי אוכל להתמודד עם מה שמפחיד אותי, דרך חיבור לטוב שבי אוכל להתמודד עם היצר הרע, דרך חיבור עם ההבנה שלי אוכל לתת תשובה לבלבול, דרך חיבור עם הלב הטוב שלי אוכל להתחבר לאמון, לקשר עם הטוב שמתקיים בתוכי, ושמתקיים מחוץ לי. ע"י סגירת הפער בין הנראות החיצונית והחוויה האישית אפשר לצאת מחוזקות לעולם, לבנות מקום אישי טוב ולהשתחרר. תראו את לינור אברג'יל.