המקום שקשה לי הוא תמיד המקום בו אני מקשה את ליבי.
המקום שקשה לי הוא תמיד המקום בו אני מתעקשת במחשבה.
המקום שקשה לי הוא תמיד המקום בו אני לא קשובה.
המקום שקשה לי הוא תמיד המקום בו אני נאחזת ברצון של פעם.
אוחזת. ששום דבר לא ישתנה, לא יעלם, לא יקרה בדרך שאני לא מכירה.
האחיזה, שלא אפגע, שלא יכאב, שלא ארגיש שוב בודדה, היא זו שמקשה עלי כל כך. היא זו שבגללה בסוף אני עצובה, כואבת, כועסת , פגועה.
כי אי אפשר לעצור את התנועה של החיים, אי אפשר להקפיא את הזמן, אי אפשר לקדש את מה שהיה.
השינוי, ההתחדשות, ההתפתחות, הם חלק מהחיים וכל ניסיון שלי לעצור אותם, לשמר את מה שהיה, לסרב למה שקורה עכשיו- גורם לי כאב שלא נגמר. כאב שאף אחד אחר לא יכול לרפא.
מתבוננת על עצמי במקום של הכאב המתמשך הזה ורואה: ילדה נאחזת. נאחזת באשליה, נאחזת בפנטזיה, נאחזת במקום שרוצה מציאות אחרת מזו המתקיימת. נאחזת בציפורניים עד זוב דם ומתאכזבת. שוב ושוב ושוב.
איך יוצאת מהמעגל הזה? איך מסכימה להניח למציאות להתרחש, לקבל את מה שמתרחש, להיות בה בלי דרישה?
באנגלית אומרים: Let go and let God
השחרור מגיע מעצם ההבנה שלא הכל בידיי, לא הכל בידיעתי, בשליטתי, בהבנתי. שחרור השליטה במה שמתרחש מאפשר לאלוהים, לחיים, לכוח הטבעי, לעשות את מלאכתו. מאפשרת למה שצריך לקרות- לקרות.
וימימה מלמדת אותי: "לשחרר עד שתבוא בהירות מהתבהרות."
להסכים לשחרר את האחיזה מתוך הבנה שרק כך תבוא הבהירות, רק כך אראה באמת את המתקיים, רק כך יפקחו העיניים ותשתנה ההסתכלות.
להסכים למציאות כדי להיות טובה לעצמי. כדי לתת ללב לנוח. כדי לאפשר למחשבה שקט, כדי לגלות מהו הרצון המהותי שלי, מה מקיים אותי, מה מחבר אותי למקום הטוב שלי.
להסכים לשינוי כדי שהילדה הנאחזת, המתאכזבת, הדורשת, הכואבת, תוכל ללכת בדרך חדשה.
"לכי ילדה אהובה אל חופים רחוקים, אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים נסתרות להגיע דרכן, לכי איתן" (צוף פילוסוף).
כשאני מסכימה להיות טובה לילדה שבי, אני מאפשרת לי להיות טובה לעצמי. אני בוחרת בכאן ועכשיו ולא מה שעבר.
כשאני מסכימה להיות טובה לעצמי אני לומדת להקשיב לעצמי, לומדת מה לתת לעצמי כדי שיהיה לי טוב.
כשאני מסכימה להיות בטוב, אני פשוט שמחה. רואה את כל היש המתקיים, מזהה את הכוח שלי, מוקירה תודה לחוכמה שלי, מתמלאת אהבה לעצמי.
"לא, לא, אל תשכחי
גם כשעצוב לך, יש לך אותי
לא, לא, אל תשכחי
אני כאן"
לומדת להיות טובה לעצמי, לעזור לעצמי, להתקרב לעצמי.
לומדת לקבל את עצמי ובתוך כך משתחררת מהאשמה, מהדרישה, מהרצון בהפרזה.
לומדת להכיר את עצמי בטוב, ובלי מאבק משחררת את כל מה שעצר את הטוב הזה מלהגיע.