לצאת למסע

איך אתם מתכוננים למסע?

האם אתם מהאנשים שמתכננים הכל מראש? שיש להם רשימות וטבלאות, שבודקים את מזג האוויר הצפוי לאורך המסע ואורזים בהתאם? האם יש בתרמילכם כל מה שתצטרכו אי פעם- מחוט ומחט ועד קופסת גפרורים וכף חשמלית?

או שאולי אתם מאלה ששעתיים לפני היציאה זורקים כמה בגדים לתיק מתלבטים אם לקחת מעיל ומחליטים שחבל על המקום, לא ממש יודעים מה הולך להיות אבל יודעים שבסוף הכל יהיה בסדר?

אני שייכת לקבוצה הראשונה.

סדר, ארגון, ידע, תוכנית נותנים לי שקט וביטחון. ואולי יותר נכון לומר, אשליה של שקט וביטחון. אני מקנאה באנשים הספונטנים והקלילים האלה שיכולים להתארגן בכמה דקות. אני צריכה זמן, רשימות והרבה אינפורמציה.

עכשיו אני מתחילה מסע. את המסע של שנת תשפ"א.

שנה שונה, שנה תעלומה, שנה שלוקחת אותי אל הלא ידוע.

מכיוון שכבר היה לי זמן להתאמן על הלא ידוע הזה בחצי שנה האחרונה, אני מבינה שלמסע הזה אני יכולה להתכונן חלקית.

אני אורזת לעצמי את מה שאני מכירה, אוהבת, בטוחה וסומכת.

את קבוצות הלימוד הקודמות שלי, את הלומדות שממשיכות איתי במסע להתקרבות ולגילוי עצמי (שהוא מסע לא ידוע בפני עצמו). אני לוקחת איתי את בני משפחתי האהובים, את לוח הזמנים הידוע והשנה אני נותנת גם מקום ללא ידוע.

אני מתחילה מסע באזורים חדשים, מקומות שאני לא יודעת מה לארוז אליהם, אני באה ככה, כמו שאני, לא מצוידת ולא מפחדת.

אני משאירה מקום למתרחש להתרחש ומוצאת בתוכי את המחשבה:"הכל ממש בסדר ויהיה בסדר, מקסימום, תצליחי לגלות דברים נפלאים שעד כה היו סמויים מן העין".

היום אני ממש מתרגשת.

המסע מתחיל, השנה מתחילה.

אני מכינה שיעורים למי שבאה איתי למסע פנימה, אני משאירה דפים ריקים למה שהולך להיכתב מעצמו, אני ארוזה וגם משוחררת, בטוחה וגם שואלת, יודעת ולא יודעת כלום.

יוצאת לדרך.

דרך צלחה.