כל אחד רוצה לאהוב, להיות נאהב, לקבל, לתת, לשמוח, להצליח, שיהיה לו, שיראו שיש לו, להצליח, שיראו שהצליח, להיות שָלֵו, להיות נוכח, להיות ביחד, להיות לבד, שיקיפו אותו, שיניחו לו, שיראו אותו, שיאפשרו לו כל אחד רוצה....
היום בשיעור למדנו על הרצון.
"הרצון הוא תנועה ותנועתו של אדם ברגליו המהלכות ומוליכות את האדם בדרכו בהנעה ובכוח מסוים. כך הרצון" (ימימה אביטל) הרצון הוא הכוח המניע, הוא מוביל אותנו, לוקח אותנו לאן שאנחנו רוצים. ומה קורה כשבתוכנו מתרוצצים הרבה רצונות שלוקחים אותנו לכיוונים מנוגדים? ומה קורה כשהגענו למקום וגילינו: זה בכלל לא מה שרצינו? ומה קורה שמה שאנחנו רוצים מתנגש עם מה שהקרובים אלינו רוצים? איך נדע מהו הרצון הנכון? איך נדע מהו הרצון העמוס? איך נדע אם הרצון הוא אשלייתי? איך נזהה את הרצון המדויק? איך נגיע אליו? וכל הרצונות המתרוצצים שלנו, צריך לוותר עליהם? צריך לבחור? איך נבחר?
היום בשיעור למדנו מושג חדש: הכרת הרצון היחסי. היחסי מאפשר חופש, היחסי מאפשר גמישות, היחסי מאפשר בחירה. אולי אין רצון אחד בלבד שהוא יחיד ומיוחד, אולי הרצון שלנו יכול להשתנות, חייב להשתנות, יכול לגדול ולקטון יחסית למצבים. אולי היום הרצון המתאים הוא להיחבא אל הכלים ומחר הרצון להיות במרכז העניינים יהיה הנכון, אולי היחסים בין הרצונות יכולים להשתנות, היום אני רוצה להיות בעיקר אמא ומחר אני רוצה להיות בעיקר בים.. אולי הרצון לגלות את הרצון הכי הכי מדויק ולאחוז בו זו הפרזה ברצון...
היום בשיעור למדנו להתבונן מחדש על הרצונות שלנו. לראות מתי הרצון שלי (למשל הרצון לעזור לזולת) בסופו של דבר מחליש אותי, מרוקן אותי, מחסיר ממני, נובע מדרישה חיצונית ולא מנתינה אמיתית ומתי אותו רצון ממלא אותי, משמח אותי, מחזק אותי מגיע מהבנה פנימית אמיתית. למדנו ש"קֹּצֶר רוּחַ, וּעֲבֹדָה קָשָׁה" מקשים עלינו לשמוע את הרצונות שלנו ושהקשבה נקייה יכולה לגלות לנו עליהם ועלינו דברים חדשים.
כל אחד רוצה וטוב שכך. יש לנו הזדמנות ללמוד ולהכיר את רצונותינו השונים, ללמוד להכיר את עצמנו, להתקרב לעצמנו, לגלות, להתחזק ולקבל את המתאים לנו.