top of page

ופרוש עלינו סוכת רחמים וחיים ושלום

ביום כיפור השנה ביקרתי בבית כנסת אחר, לא זה שאני מתפללת בו כל השנה. למען האמת, בשני בתי כנסת אחרים. בערב החג הייתי בבית כנסת של חב"ד שהוקם באולם הספורט בבית ספר ובחג עצמו בבית כנסת אורתודוכסי במושבה שלנו. התפילה בבתי כנסת כל כך שונים מבית הכנסת המסורתי בו אני מתפללת בדר"כ, דווקא ביום הכיפורים, היה חוויה מרגשת ומלמדת. סידור הישיבה השונה, המנגינות השונות, הנשים שישבו סביבי, חלקן עם תינוקות, חלקן עם ילדים פעוטים, חלקן עם פאות, חלקן ללא כיסוי ראש. המחיצה שהפרידה בין עזרת הנשים והגברים, המרחק מספר התורה, המנהגים השונים, כולם היו זרים ולא טבעיים לי. ובכל זאת, למרות, בגלל, בזכות השוני, נפתח ליבי לרווחה לתפילה, הרגשתי התרוממות רוח ושמחה גדולה. מה שעזר לי הייתה שורה מתפילתו של ר' אלימלך מליז'אנסק שהוספתי אל התפילות במחזור התפילות: "תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם, שנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ולא תעלה שָם שנאה מאחד על חברינו חלילה" תפילה שמלווה אותי גם היום, בערבו של חג סוכות.

חג סוכות, החג הסתווי שלנו, הוא חג שמזמין אותנו לקבל. לקבל אלינו אורחים לסוכה, לקבל אלינו את ארעיותה של הסוכה, לקבל את חוסר הידיעה וחוסר הביטחון: האם ירד עלינו גשם, לקבל בשמחה את השחרור מהימים הנוראים, לקבל את התחלתה של שנה חדשה ומבטיחה וגם לקבל איש את רעהו. כל כך יפה בעיני המנהג של להזמין אורחים לסוכה. דווקא לסוכה שהיא יותר קטנה מהבית הרגיל שלנו, יותר חשוכה, פחות נוחה. דווקא אליה אליה אנחנו מזמינים אורחים, אושפיזין, לחלוק איתנו את שמחת החג. כי חג סוכות הוא החג שבו אנחנו מגלים שהשמחה אינה תלויה בדבר. היא אינה תלויה בכיסאות הנוחים, בכורסאות המרווחות, בדברים שחיצוניים לנו. אנחנו מגלים שהשמחה תלויה ברצון. ברצון להיות שמחה, שמחה בחיי, שמחה באדם השני, שמחה להיות חלק מקהילה, שמחה להתארח בקהילה אחרת. בחג סוכות מתגלה שמחת החסד. חסד מזג האוויר הנוח, חסד הבית הארעי המשמש לנו משכן זמני, חסד הפרי שנאסף בחג האסיף, חסד החיבור בין כל חלקי העם, חסד השלום ששוכן בתוכנו. "ברוך אתה ה' הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים". בחג סוכות זה אני מתפללת בכוונה יתרה שאצליח להשכין שלום בנפשי, שאוותר על הביקורתיות, הקטנוניות, והרכילות והשיפוטיות. שאצליח לראות את מעלת חבריי, שכניי, בני עמי וכל תושבי הארץ ולקבל את הזולת כפי שהוא, עם כל השוני, בזכות כל השוני. אני מתפללת להתחבר לשמחה, לראיית החסד, היופי והטוב הטמון בכל רגע נתון. אני מתפללת לאלוהיי שישכין על כולנו סוכת שלום, סוכה שתחזיק מעמד יותר משבעה ימים, סוכה שתלווה אותנו במהלך השנה שרק התחילה, סוכה בה לכולם יהיה מקום.

חג טוב ונעים, חג שמח.


2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

"וְכָל-זֶה, אֵינֶנּוּ שָוֶה לִי"

בקריאת המגילה נהוג להרעיש בכל פעם שמוזכר המן הרשע, כדי לא לאפשר לו להישמע יותר, אך לפעמים כדאי להקשיב לו, להמן, כי הוא יכול ללמד אותנו על החלקים ה"המניים" שבתוכנו. מי הוא המן? אדם המבקש כבוד, שרוצה לה

bottom of page