זהו משפט של ימימה שלמדנו הערב בשיעור ותפס לי את הלב.
את המילים השכל כבר הבין, אבל פתאום הלב הבין.
הסכמה לחיות בלי ויכוח
הסכמה לחיות בלי כן אבל
הסכמה לחיות בלי למה
הסכמה לחיות בלי אבל זה לא פייר.
הסכמה לחיות בלי לכופף את המציאות לפי הרצון שלי.
הסכמה לחיות כמסכימה למה שקורה, גם כשהוא בכלל לא מה שרציתי או תכננתי.
האם אני יודעת להיות שם?
האם הסכמתי היום להיות בהסכמה?
כבר כמה ימים שיש לי שריר תפוס בגב. הבוקר הכאב פחת מה שאפשר לי לנקות מהר את הבית ולמהר לשיעור ספורט.
את הולכת לספורט? בעלי נדהם
כן בטח, זה רק ישחרר את הגב, עניתי בנחישות
לא הסכמתי, לא הסכמתי ששריר תפוס בגב ישנה לי את התוכניות.
אז כמובן שהשיעור היה קשה, כואב ולא הגעתי לסיומו.
אז כמובן שחזרתי יותר תפוסה משהלכתי.
אז כבר הסכמתי.
להאיט, לנוח, לשים לב לעצמי.
אני בדרך, אני לומדת. אני לוקחת את המשפט הזה איתי להתבוננות כל השבוע.
מתי הצלחת להסכים לחיות בהסכמה?