הבוקר הזה התחיל בעצבים. מחר ערב חג, הקניות כבר מאורגנות אבל תמיד צריך עוד משהו, חסה, שוקולד מריר לקינוח וכמובן ביצים. אני קופצת לקניות 10 דק וחוזרת, חשבתי לעצמי.
אז חשבתי.
בסופר אחד תור של עשרה אנשים, בסופר אחר תור של חמישה. בחנות הירקות אין חסה ובמכולת השכונתית לא נשאר כלום.
ברגע אחד התפרצה בי "הקורונה". השקט שחשתי בשלושת השבועות האחרונים נעלם בשניה וכל הכעס, הלחץ ותחושת "אין לי" מלאו אותי לגמרי. האמת שזה הכי הרגיז אותי, שנכנעתי לקורונה. שהצלחתי לצאת משלוותי בגלל "המצב". אני, שמלמדת הכרת היש, ראיית הטוב, למצוא השמחה שבשינוי, קבלת המתרחש. איזה קבלה ואיזה טוב…
התרגזתי מהמצב ועוד יותר מעצמי. בדרך התעצבנתי גם על בעלי וגם על חברה שבמקרה שלחה לי הודעה. הבנתי שאם אני רוצה לחגוג מחר את חג החירות כדאי מאד שאעשה פסק זמן. פסק הזמן שלי בימים אלה הוא תרגול יוגה, ולשמחתי חיכה לי תרגול יוגה דינמי שבדיוק התאים לי. כמה מָנָחים שדורשים כוח, ריכוז ושיווי משקל החזירו אותי מיד לכאן ועכשיו, שחררו את המתח והכעס, חזרתי לעצמי.
במהלך התרגול חשתי איך מתנקה לו החמ"צ שממלא אותי. חמ"צ: מה אני חייבת (ביצים וחסה) מה מוכרחה (לסיים כבר עם הקניות האלה) ומה צריכה (להישאר בטוב). החמ"צ הזה שמחמיץ לי את מצב הרוח, גורם לי להחמיץ את האפשרויות שקיימות, להחמיץ פנים ולאבד את הגמישות המקלה. החמ"צ שמעמיד בפני דרישות שאינן מסתדרות עם המציאות ומפריעות לקיומי.
מחר ערב פסח והיום זו ההזדמנות הטובה ביותר לבער מקרבי את החמ"צ הזה.
מזל שהתעורר הכעס, מזל שחשתי את המתח, עכשיו אני יודעת איזו עבודה עלי לעשות.
מודה על כך שיצאתי מהמקום, כדי לזכור שיש לי מקום.
מודה שתורים מחוץ לחנות מפעילים בי מנגנוני לחץ שלא ידעתי שקיימים בי (אולי הייתי ברוסיה הקומינסטית באיזה גלגול?)
מודה שעם כל הכלים ההכרתיים הנפלאים העומדים לרשותי, לפעמים אני פשוט ילדה שרוצה ולא מרוצה.
מודה לתרגול יוגה ולאחותי המורה הנהדרת בעזרתן אני מנערת מעלי את המפריע ונשארת עם עצמי.
נזכרת במילותיה של מורתי הגדולה, ימימה אביטל זצ"ל: "קשה כשיוצאים החוצה, לא מרגישים שמחים כי יש תדר לא נכון בחוץ אבל יש הרבה שמשמח. בכל מצב תנסי להחזיר את עצמך לעצמך".
חזרתי, קיבלתי, נפרדתי מהכעס, מהתסכול, מתחושת חוסר האונים שלא עוזרות לי במאומה.
מסכימה לחזור אל השקט שלי, להיות עם מה שיש. אם אין חסה גם פטרוזיליה תופס כמרור לא?
שיהיה ערב חג מלא בטוב ובנתינה מדויקת, קודם כל לעצמנו.
חג חירות שמח