"בין המיצרים"

בין המיצרים הוא ביטוי שנלקח ממגילת איכה, המתארת את חורבן בית ראשון. הציבור החילוני פחות מכיר את המושג ומשמעותו, אז נסביר שהמושג מתייחס לימים הצרים, הקשים, ימים שהביאו לחורבן וגלות. ימי בין המיצרים זה עכשיו. בין יז' בתמוז (אז הובקעה חומת ירושלים) וט' באב (חורבן בית המקדש). המצור ההוא התרחש לפני אלפי שנים אך המיצרים נשארו. בכל שנה בקיץ, בתקופה זו, אנו עדים לקושי גדול. מלחמה חיצונית או פנימית, קרע, שנאה, התלהמות ופירוד. בכל שנה הקיץ החם שלנו מרתיח את הנפש ומצר את הנשמה. גם השנה, ללא יוצא מן הכלל, ימי בין המיצרים הם ימים קשים. המצב הפוליטי והכלכלי סוגר את כולנו. מחניק, מעיק, מזיק, אנחנו במיצר. מיצר הוא מקום צר, מקום שימימה אביטל קוראת לו "חסר מימדים". מדוע חסר מימדים? כי יש לו רק מימד אחד- קושי. אין תקווה, אין שמחה, אין אהבה. כשאני נמצאת במיצר אני רואה רק את ההיצרות, רק איך אין לי מקום, רק חסר בחיי. ההיצרות מתרחשת בגלל מאבק ומתחזקת בגלל שאני אוחזת במאבק. מקום צר הוא מקום קשה ללא תקווה. כולנו מכירים אותו, ויש כאלה שאפילו מאמינים שהוא לא יכול להשתנות. אך לא כך הוא. מיצר הוא מקום שניתן לפתיחה, להתרחבות. מיצר הוא מקום ללא מקום, ומתוך כך מֵזָמָן עבודה על החזרת המקום. איך מחזירים מקום? איך פותחים פתח במקום הקשה הזה? יש דרכים רבות וכולן קשורות לרצון. כשאני מחליטה שאני לא רוצה יותר את המיצר, את הקושי והכאב, שאני רוצה לחזור למימדים האחרים שלי, למרחבי השמחה והאהבה, אז מתחיל השינוי. לא בבת אחת נפתח המיצר, לאט לאט. בהתכוונות, בהמתנה, בהקשבה. לאט לאט ההסתכלות משתנה ונראה גם טוב. בימים האחרונים אני נחשפת לעוד ועוד יוזמות של אהבת חינם: שיעורי יוגה בחינם, שיעורי ימימה בחינם, עזרה לחיילת בודדת, עזרה ליולדת טריה. יוזמות של התקרבות והתרחבות. ימי בין המיצרים בהם אנו נמצאים מזמינים אותי לעבודה פנימית. לפתוח, להרחיב, להתחבר, להסכים. אהבת חינם, נתינת חינם, חיבור חינם. שרק נדע לאהוב. "אם נדע לאהוב שנינו את ואני מתוך הלב ילדה יפרחו יונים. אם נדע לאהוב ולו רק במבט גם ימים אפורים יראו כמו שבת

אם נדע לאהוב בחיבה וברוך החושך יעלם והאור ימלוך אם נדע לאהוב גם קרוב גם רחוק האימה והצער לא יהיו לחם חוק. אם נדע לאהוב יד נושיט לכושל נרפא לכואב ננחם לסובל.

אם נדע לאהוב כל צמא ורעב אדם אז לאדם לא יהיה זאב אם נדע לאהוב העולם אז ישקוט ואבות על בנים לא יוסיפו לבכות אם נדע לאהוב נגלה מרחבים את השמש הירח וים הכוכבים."

מתוך שירו של יוסי בנאי, מילים יעקב שבתאי.