קבלה

"תחייכו גם לעצמכן ולא רק מבקרות את עצמכן"

כמה שיפוטיות יש בחיינו, כמה ביקורת עצמית: אני לא מספיק רזה, לא מספיק מבינה, לא מספיק משקיעה בילדים/ בעבודה/ בזוגיות/ בעצמי.

אנחנו יודעות מצוין איך היה יכול להיות טוב יותר, מה אפשר לשפר.

האם אני יודעת מה טוב עכשיו? מה נכון בחיי עכשיו?

האם יכול להיות שהזמן שיש לי להיות עם הילדים הוא בדיוק הזמן שצריך? ובזמן הזה אהיה בנתינה מלאה בלי לכעוס, בלי להילחץ בלי להרגיש אשמה.

האם יכול להיות שהמשקל שלי הוא הנכון ביותר עבורי עכשיו? ואז אתלבש באהבה לעצמי, בשמחה לקיומי מבלי להרגיש בושה או אכזבה.

האם יכול להיות שמה שאני מבינה זה הנכון ביותר כרגע, האמת לאמיתה? ואז אגש ללימוד בהנאה, ללא דרישה, ללא מתח.

תתארו לכם חיים ללא ביקורת עצמית.

כמה מקום יישאר לנתינה עצמית, לאהבה עצמית, להערכה עצמית. בעזרתם אפשר יהיה להמשיך ולקבל גם אהבה מהסביבה, הערכה מהסביבה והכרת תודה לניתן מהסביבה.

כמה שינויים יכולים לקרות: שינוי במה שאני רוצה, שינוי במה שאני מבינה, שינוי באיך שאני מקשיבה, שינוי בכמה שאני שמחה.

לקבל את עצמי עם כל מה שאני נושאת, לקבל את מה שמתרחש בחיים, לחייך, לדעת שיש לי כל מה שאני צריכה. לראות כמה הצלחתי. זו המלאכה.

"לקבל את עצמך פי שאת זו הבנה שנושאת רגש כלפי הקיום."