הספרייה

בשנת 1994 הגעתי לבנימינה, אמא צעירה שעזבה את עיר הולדתה ומקום עבודתה ובאה למושבה קטנה בעקבות בעלה.

לא הכרתי אף אחד ולא היה כלום להכיר. רק גן שעשועים לילד ואת המכולת הקטנה שבקצה הרחוב.

מה שהציל אותי מבדידותי בימים ההם היתה הספריה העירונית. ספריה קטנה ונחמדה עם מדפי ספרים לקטנטנים וגם לגדולים.

יואב ( בני הבכור) ואני נעשינו מבקרים קבועים בספריה, ואחכ גם ילדיי האחרים.

עם השנים הספריה התרחבה, השתפצה, גדלה בעוד קומה, ותמיד שמרה על אווירה ידידותית, קהילתית. בשנת 2009 היא אפילו זכתה בפרס הספרייה המצטיינת אבל הכי חשוב, היא תמיד היתה בית לכולם, לכל מי שאוהב ספרים.

עברו השנים, הילדים שלי בגרו, עזבו, הם כבר לא מחליפים ספרים בספריה, גם אני מגיעה לעיתים יותר רחוקות, ועדיין, בשבילי, היא נשארה תמיד בית חם ואוהב.

היום זכיתי שספריית בנימינה קיבלה לקטלוג הספרים שלה ספר חדש: "עושה לעצמי עולם", מאת סיגל גריבי.

עוד מעט הוא ייעטף באהבה עי הספרניות ויקבל שורה משלו בקטלוג הממוחשב

ואני הגשמתי חלום שאפילו לא העזתי לחלום.



3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול