top of page

הדדיות

"באתי עם לב פתוח, הייתי מוכנה להתחיל דף חדש, רציתי מאד להתקרב- והתאכזבתי כל כך".

מכירות את התחושה הזאת? את התקווה, את האכזבה? מכירות את השאלות שמתעוררות:

מה זה שווה לפתוח את הלב אם זה לא מביא את התוצאות? איך אפשר להימנע ממפח נפש וכאב הלב שנראה אף גדול יותר בעקבות פתיחת הלב?

ועוד שאלות שעולות: מה זאת אומרת התאכזבתי? מהיכן הגיעה האכזבה? התאכזבתי כי ציפיתי, כי רציתי, כי אולי אפילו דרשתי בליבי (הפתוח..) מהאחר לעשות מאמץ דומה. להעריך את פתיחות הלב שלי, להעניק לי כגמולי. התאכזבתי כי התוצאות היו שונות ממה שקיוויתי. בגללו, בגללה.

ימימה מדברת רבות על האחריות של הלומדת. זאת שיש לה את הכלים, זאת שמבינה שאפשר אחרת, זאת שמכירה את הרצון הטוב שלה ולא רק את זה שמשתנה בעבור המתרחש. הלומדת שבוחרת לפתוח את הלב כי זה טוב בשבילה, כי ככה היא מגלה את חום ליבה, את שמחתה.

לעומת הלומדת, ימימה מלמדת אותי לא לדרוש דבר ממי שלא למד/ה.

האחר לא חייב לפתוח את הלב כי אני פתחתי, האחר לא חייב להשתנות כי אני השתנתי, האחר לא צריך להיענות למאווי ליבי, רק כי הם קיימים. כל עוד קיים בי רצון או תקווה שהשני יגיב לי בדרך מסוימת, הלב הפתוח הופך ללב דורש.

בלב פתוח אין דרישה. לב פתוח הוא קבלה. קבלת מי שנמצא מולי כפי שהוא. סגור, קשה, ילדי, מתנגד, הוא. ממש כפי שהוא.

לב פתוח לא דורש קבלות או הדדיות.

לב פתוח פתוח בשבילי לא בשביל השני. כדי שאני ארגיש יותר טוב, את שמחת ליבי, את אהבתי, את נתינתי.

אוסיף ואומר שהאכזבה שלי בגלל הסגירות של השני משקפת לי את הסגירות שעדיין נמצאת בי שמאכזבת אותי.

הכעס שלי על הקרירות של השני משקפת לי את הקרירות שעוד קיימת בי, עליה אני כועסת.

הדחיה שאני חשה כלפי התנהגותו הלא נעימה של השני משקפת דחיה עצמית, של חלקים בתוכי.

אז חייבים הדדיות? לא בבית הספר ההכרתי. בָּמקום ההכרתי, הנוכח, המתקרב אנחנו מדברים על קבלה. קבלת המתאפשר.

אז הלומדת ההכרתית צופה על האכזבה שלה ואומרת תודה. תודה לאחר ששיקף את מה שעדיין קיים בי לניקוי, את החלקים שבלב שעדיין סגורים לצד הפתיחות שהתאפשרה. תודה על המתרחש, במקום דחיית המתרחש.

וגם תודה ללב שהסכים להיפתח בכל זאת, שניסה, שרצה, שאהב ולו לרגע.

תודה גדולה ללב וחמלה גדולה לכאב שחש. רק לא לסגור בחזרה ולנעול על שבעה מנעולים, להודות על שהתאפשר ולזכור- הדיוק הוא יחסי למה שאפשר, אני אחראית רק למקום שלי, רק ללב שלי וכמו שנטע שרה:

I'm a beautiful creature

מתכוונת לטוב וחוזרת לטוב.

שיהיה שבוע טוב ותיכף גם חודש טוב.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

צרו קשר

הודעתך נשלחה, תודה!

המשקיף והמשתקף

"להזין את הלב, לחדש את ההבנה, להסיר את החסימה, ופתאום אין ספק בקיום."

WA2.png
MAIL2.png
FB2.png
כל התכנים שייכים לסיגל גריבי

c

bottom of page