"הפלא איננו בעובדה שהצפוי התממש, אלא בכך שהבלתי צפוי התרחש, ופלא זה אינו מעיד על סדר של חוקים אלא על מערכת יחסים." (חלומו של הכוזרי/ מיכה גודמן)
מיכה גודמן מביא את המשפט הזה בספרו כהוכחה לקיומו של האלוהים המתקיים באי הסדר, בשבירת החוקים, במקומות הבלתי סבירים, במערכות יחסים.
מה שמביא אותי לחשוב על מערכות היחסים של חיי: כמה אושר הביאו לי, כמה שמחה ואהבה ולפעמים גם כמה כאב, תסכול, אכזבה, עצב. עפ"י גודמן, מערכת יחסים בהגדרתה היא לא צפויה, שוברת חוקים, מפתיעה, ניסית, משנה, נוגעת, לא מסודרת. איזו הגדרה נפלאה! לוקחת את כל הקושי שיש במערכת היחסים והופכת אותו לפלא: ככה זה טוב. לא כשהכול צפוי ומתממש בדיוק כפי רצינו. לא כשהחוקים עובדים כמו שעון שוויצרי. לא בין אנשים. ביו אנשים, כדי שיתרחש נס החיבור, צריך לקרות משהו אחר. והמשהו האחר הוא: אי הסדר שבחוקים. אנשים אינם השמש והירח, שתמיד מופיעים, זורחים ושוקעים במחזוריות קבועה. אנשים אינם העצים והפרחים שניתן לצפות מתי יפרחו ומה יהיה תהליך ההתפתחות שלהם. אנשים מפתיעים. פתאום הם מופיעים בחייך, פתאום תופסים מקום. פתאום הם יתנו לך בדיוק את מה שחשבת שאת לא צריכה וזה יהיה נפלא. או שיתנו לך בדיוק את מה שרצית- וזה בכלל לא מה שקיווית. פתאום הם ייעלמו- לא תמיד תדעי למה, פתאום הם יכאיבו- וזה לא יהיה קשור למה שעשית. פתאום הם יאפשרו לך הזדמנות להתפתחות, פתאום הם ילמדו אותך משהו חשוב על עצמך. פתאום. כי הם אנשים, לא מערכת חוקים. אנשים שמביאים לחיינו תזוזה, ריגוש, עניין, התרחשות. ועל כן, אנחנו מוזמנים ליהנות מההפתעה, לקבל את מה שהיא מביאה איתה. לשמוח מטובה, לשחרר כשהיא לא מתאימה. מה שלא כדאי לעשות הוא לצָפות, לשפוט, להתאכזב, לרצות את מה שאי אפשר. כי אנשים הם לא מערכת חוקים, שום דבר בהם לא ברור מאליו, שום דבר הוא לא מחזורי או אוטומטי. היופי טמון באי הוודאות, בגורם ההפתעה, בתנועת ההתחדשות. איזה שחרור התפיסה הזאת מביאה איתה, איזו הקלה, איזו שמחה גדולה מהמתאפשר, איזה ויתור על דרישה מהלא קורה המתסכל.
ומה עם הלב, שרוצה עוד ועוד? מה עם הלב שמחפש את החוקיות ומתמוטט כששוברים לו את החוקים? הלב הילדי הזה שבוי בתפיסה שמה שאני רוצה/ חושב/ מחליט, זה מה שצריך להיות. שכל מה שמפתיע הוא גם מאיים, שכל מה שמזיז אותי יכול גם לפרק אותי. אני מקשיבה לתפיסת הלב הילדי, לא מתווכחת איתה. אני נותנת לו אהבה וחום וקבלה, הבנה סבלנית לכך שהוא כועס כי הדברים לא קורים כמו שהוא רוצה. תומכת בו כדי לעזור לו להישאר במקומו ולא להתפרק וגם עוזרת לו להבין שמה שקורה זה הדבר הנכון, האמיתי, המדויק. ביחד אנחנו לומדים, לראות את היופי שבהפתעה ואת המיותר שבאחיזה ומבינים שיש לנו בעצם את כל מה שצריך: חיים, שמחה, אהבה, נתינה, מקום טוב בעולם הזה.
Comentarios