אהבה

האהבה, כשהיא מגיעה, היא לא מבקשת רשות. היא לא בודקת אם אפשר, אם מתאים, אם כדאי. היא פשוט כובשת. האהבה כשהיא מגיעה, אין מיכל שיכיל אותה, היא ממלאה ונשפכת ומציפה. היא ממלאה את הלב, ממריצה את הדם, מותחת את השרירים, מחליקה את הקמטים. האהבה יש לה כוחות מופלאים. היא יכולה להשכיח את הצרות, לשפר את מזג האוויר, לקצר מרחקים, להבריא חולים ואפילו להעיף אותנו למרומים. כי האהבה, כשהיא מגיעה... רק אושר היא מביאה. ולאהבה אין גבול. כשאוהבים ילד חושבים שאין מקום לעוד אהבה ואז מגיע הילד השני. ופתאום מסתבר שאין גבול לאהבה שאפשר להרגיש. כשמסכימים לאהוב מסתבר שאפשר עוד ועוד ולא רק את הילדים שלנו. גם חבר וחברה, עוד אדם ועוד אישה, עוד ילד וילדה, וחיית מחמד ואת השכנים ואת הקרובים ואת הרחוקים. כשמסכימים לאהוב... כשלא שומרים את הרגש הזה לאדם אחד בלבד, למצב אחד בלבד, ליום אחד בלבד. כשלא מצרים את המקום, כמה אהבה יכולה להגיע. כי האהבה, היא לא באמת מגיעה מאדם אחר, ממקור אחר. האהבה מגיעה מתוכנו. ויש אנשים שמעוררים אותה, ויש מקומות שמגבירים אותה, ויש מצבים שמציתים אותה, אבל המקור- הוא בתוכנו. מעין האהבה שוכן בתוכנו. תרגישו. הוא יכול להיות בבטן, או בלב, או בקצות האצבעות, או בראש, או בפה או... תרגישו. תרגישו את מעין האהבה הזה, את הנביעה שלו, את העוצמה שלו.. אם רק נזיז את הפחד, את הבושה, את ההרגל, את הכעס, את העייפות, את כל החסמים נוכל להיות שם. להיות באהבה. אני לא רוצה לפחד יותר. לא רוצה להיזהר יותר. לא רוצה להתבייש יותר. רוצה לאהוב. אז אני מרשה לעצמי, אני נפרדת מהפחד והשליטה וכעס והדרישה ואוהבת. אוהבת לאהוב.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול