אביב

בעוד שלושה ימים נשב כולנו לחגוג את ליל הסדר, חג החירות. יש שיאמרו שהדרך לחירות נקנית בעבדות, או לפחות בעבודות שירות. רובנו עסוקות ועסוקים בהכנות, בניקיונות, בבישול ובקניות. ובכל זאת היום בבוקר עצרנו את העבודה והמלאכה ובאנו ללמוד. ללמוד על פסח בשיעור ימימה. ימימה רואה בחג הפסח חג שמחדש כוחות, חג בו צומחים ניצני תגובה חדשים, בו פורחות הבנות חדשות, בו אני מתחדשת ומתחזקת. ימימה מזמינה אותי להתחבר לעונה המשכרת הזו. לשים לב מה קורה באוויר, לנשום את הניחוח, להרגיש את כוח החיים המתפרץ, להתחבר אל הלבלוב החיצוני ולהרגיש שייכת. הגיע הזמן להיות שייכת. שייכת לעצמי, שייכת לטבע הסובב אותי, שייכת למשפחתי, לעמי לארצי. הגיע הזמן להיות שייכת וזה דורש הסתכלות אחרת. לא עוד הסתכלות דרך המיותר, דרך החסר, דרך הבדידות. הסתכלות מבעד ההבנה "להיות נוכחת במה שיש עכשיו כי חוץ מזה אין". הבנה של נוכחות הכרתית: אני פה. אני חיה, אני פועלת, אני מתפתחת, אני בטוב. אין צורך לעבוד קשה כדי להתפתח אומרת לנו ימימה, ההתפתחות היא טבעית. אם לא חוסמים אותה, אם לא סוגרים אותה, אם מאפשרים לניצני ההבנה לפרוח. "התקרבות מביאה התקרבות, פתיחות קוראת לפתיחות, וסגירות מביאה סגירות" אביב הוא זמן התקרבות. כשאני מקלפת את הקליפות ומפנה את המיותר, פתאום קל להתקרב. קל להתקרב לעצמי, קל להתקרב למילים הטובות, אפילו קל להתקרב לניקיונות. אביב הוא זמן ההתחדשות. אפשר להתחדש כל הזמן, אם רק אסכים לראות את השינוי שהתרחש, את מה שהשתנה בהשוואה למה שהיה קודם, אם רק אסכים לתת לניצנים לפרוח. אם אסכים בחג הזה להיות הלומדת ולא הילדה הכועסת, אם אסכים להתקרב למה שטוב לי ולהתרחק ממה שמפזר ומבלבל אותי, אם אסכים להיות טובה לעצמי, אז יתחדש כוחי, יפתח ליבי, אתחבר אל מהות החיים הנמצאת בי והכול יירגע.

כי האביב שוב צועד בעקבותייך והירוק מציץ מחלונך. כי האור שוב קורן מתוך עינייך ואת כל כך שמחה במקומך.(ואריאציה שלי למילים של אהוד מנור)

חג שמח, פורח, כשר ומאושר ללומדות וללומדים.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול