תשעה באב

ט' באב הסתיים וצום תשעה באב מתחיל. בכל מקום כתוב על שנאת חינם ואהבת חינם, להתחבר אל השונה, לאהוב את רעך כמוך . הרבה מילים יפות ואנחנו עדיין לא מצליחים להתחבר.

הרב שלי, אלישע וולפין Elisha Wolfin, הבריק בפירושו לשנאת חינם: "חינם- החן שלהם. שינאת חינם- לשנוא את החן של הזולת, ..זו כבר קנאה! החן של האחר הוא במובנים רבים נקודת האור שלו.... לשנוא את חנו של אדם, זה בעצם לשנוא את האלוהי שבו, את המופלא שבו, את המיטב שבו." הרב אלישע מציין שאיכשהו, שנאת חינם היא תמיד אצל מישהו אחר, מעולם לא אצלנו.. ואני חושבת: גם אצלנו מתקיימת שנאת חינם. לא רק כלפי חינם של אחרים. גם כלפי עצמנו. כעס, מאבק ושנאה מתחילים בתוכנו. כלפי כל המקומות שאנחנו לא אוהבים, לא מעיזים להודות בקיומם, משתיקים ומדחיקים ונועלים וסוגרים.

שנאה לאחר משקפת שנאה לחלקים בתוכי. שנאה לשונה משקפת דחייה של המקומות בהם אני חווה את עצמי שונה (נמוכה מדי, שמנה מדי, מסמיקה מדי, סגורה מדי, לא שייכת מדי, חנונית מדי, טיפשה מדי...) שנאה לשתלטן משקפת שנאה לשתלטנות שבי. שנאה לביקורתי משקפת שנאה לביקורתיות שבי. שנאה ופחד מהאָלים משקפת שנאה ופחד לאלימות שרוחשת בתוכי. איך אפשר להסכים להיות חלשה? איך אפשר להסכים להודות שאני אלימה? איך אפשר להגיד (אפילו לעצמי) שאני פוחדת? שאני פגיעה? שאני שונה? התשובה, על פי הרב אלישע (וגם עפ"י ימימה) היא: ההסכמה תבוא כשאבין שכל אלה הם חלק ממני, חלק מהחן שלי, חלק מהייחודיות שלי.

החולשה שלי, הפגיעות שלי, השונות שלי- יש להן את החן שלהן. חן של חוסר מושלמות, חן של אנושיות, חן של מקום מחבר, כי חולשות יש לכולם ומי יכול להתחבר למושלמות? השיפוטיות שלי, האלימות שבי הביקורתיות שבי- יש בהן חן (טוב, זה קצת יותר קשה...). חן של רגשות, של תנועה, של התרחשות, של רצון שיהיה יותר טוב, של לצאת מהמקום הנוכחי. חן של להיות בן אדם. ואז, כשמגלים את החן uמגלים את הטוב ,(מלמדים אותי מוריי הרוחניים) אי אפשר שלא לאהוב! האהבה מתחילה בתוכי וכלפי עצמי. לאט לאט, בתהליך סבלני ומאפשר, אני לומדת להפוך את הסלעים שבנפש שלי ליהלומים נוצצים. לאט לאט, באותו תהליך סבלני, אני לומדת ליהנות מהחן שלי, להוציא אותו לאור, להיות יותר רכה, אמיתית ומאפשרת, פחות קיפודית ומתגוננת.

ככל שאני מתחברת ומקבלת את החלקים השונים בתוכי, לומדת לחיות איתם בסבלנות, באורך רוח, לומדת לראות אותם כחלק בלתי נפרד ממני, כך אני מגלה יותר סובלנות, קבלה ואורך רוח לסובבים אותי. לאט לאט אני מגלה יותר ויותר אנשים נחמדים טובים וחינניים סביבי, אנשים שפעם נראו כל כך שונים ורחוקים. עכשיו אפשר להתקרב, אפשר לפתוח את הלב ואפשר לאהוב. בחינם. את חיני ואת חינם.

בצאת ט' באב השנה אני מאחלת שיתקיים בנו הפסוק וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. (משלי ג') שנתקרב כל אחד לעצמו ומתוך כך לזולתו בסבלנות, בהסכמה ומתוך מציאת החן.

שבוע טוב וכל טוב.

צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול