top of page

תבניות

תמונת הסופר/ת: סיגל גריביסיגל גריבי

אני אשה מאורגנת. אני אוהבת סדר: לדעת מה קורה מתי, להיות מוכנה. סדר נותן לי בטחון. סדר דורש גם ידיעה מוקדמת והחלטות מראש, מה שהופך אותי לאדם לא ספונטני, שזה בסדר, לא כולם חייבים להיות ספונטניים. הבעיה מתחילה כשזה מגיע לידיעות מראש על אנשים, על מצבים, כשזה מגיע לדעות. דעות קדומות. כמה פעמים יש לי דעה על אדם עפ"י החזות החיצונית שלו? עפ"י מקום מגוריו? כמה פעמים אני מבינה למה אדם התכוון בלי שאשאל אותו? כמה פעמים אני טועה? השיר של ויסלבה שימבורסקה הנהדרת האיר לי את הנקודה הזו: יש המממשים

יש המממשים את החיים באורח יעיל יותר. בקרבם וסביבם שורר סדר. יש להם פתרון ותשובה נכונה לכל דבר. הם מנחשים כהרף עין מי את מי, מי עם מי, לשם מה, באיזה אופן. מטביעים חותמת על אמיתות שאין בלתן, משליכים למגרסה עובדות שאין בהן צורך, ואנשים לא מוכרים אל מתקני מיון שנועדו לכך.

ובהגיע יום השחרור מן הקיום, הם עוזבים את העמדה דרך הדלת שהורו להם. לעתים, אני מקנאה בהם -למרבה המזל זה חולף."

הצורך "למיין אדם אל מתקני המיון", לנחש כהרף עין "מי את מי, מי עם מי, לשם מה, באיזה אופן" מגיע מהצורך בביטחון. אם אדע מה שייך למי, מי נגד מי, מי הטובים ומי הרעים, אז יהיה לי סדר, אז יהיה לי שקט, אז אחוש בטחון. ואם לא אדע? האם יתערער עולמי? האם ישתנו סדרי בראשית? האם אלך לאיבוד? כאשר אני מתייגת אנשים מסוימים כ: שמרנים, סגורים, מיושנים- אני מרחיקה אותם מעולמי, שהרי אני מתקדמת, פתוחה, עדכנית. כאשר אני מתייגת אנשים כ: זרוקים, שאנטים, חסרי אחריות- אני מרחיקה אותם מעולמי שהרי אני אחראית, מאורגנת, ברורה. האומנם? כשאני מרחיקה אנשים מעולמי אני מפספסת את חוכמתם, שמחתם, דיוקם. אני מפספסת הזדמנות ללמוד משהו חדש. להיות משהו חדש. להשתנות. אני בעצמי נשארת בתבנית שייצרתי. וכשאני מצליחה להגיע לשיחה, לפגישה, למקום, כאשר אני לא יודעת כלום, כשאני מקשיבה ושומעת באמת, כשאני מסכימה להסכים, מסכימה ללמוד, מסכימה לקבל לעולמי את מי שלא נראה לי בדיוק כמוני, אז מתגלית שמחה גדולה. אז נהיה מעניין, אז משהו צומח בתוכי. בימי אלול אלה יש לי הזדמנות נפלאה להתבוננות ולשחרור. בימים אלה אני מבקשת להתנקות מהתבניות, מהאמיתות שאין בלתן, מהדרך היחידה האפשרית. אני מבקשת לחזק את המקום שלי, שיוכל לגדול ולקבל עוד ועוד מכל האחרים שמסביבי, מכל השונה הזר והמוזר. מבקשת להחליף את הנוקשות לטובת הגמישות, את הסקרנות שתחליף את סימני הקריאה. אני מבקשת להיות כלי פתוח לשפע המזדמן בחיי. השיבני ואשובה.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


צרו קשר

הודעתך נשלחה, תודה!

המשקיף והמשתקף

"להזין את הלב, לחדש את ההבנה, להסיר את החסימה, ופתאום אין ספק בקיום."

WA2.png
MAIL2.png
FB2.png
כל התכנים שייכים לסיגל גריבי

c

bottom of page