שתהיה שנה טובה ומתוקה-פעם היינו נוהגים לברך,אך איכשהו במהלך השנים נשמטה המתוקה ונשארה שנה טובה.
ואני רוצה להחזיר מתיקות ליושנה. המתיקות שנשכחה ונעלמה מתחת לפחד, לכעס ולמרירות.
כדאי לנו לשוב ולמצוא את המתיקות, היא חלק מהחג. היא נמצאת בברכות ובמאכלי החג: הדבש, התמר, הרימון.
הדבש, מסתבר, יכול להגיע מצמחים שונים: מפרחים מתורבתים ופרחי בר, מקוצים ואפילו מצמחים רעילים. מסתבר שהדבורים מצליחות לייצר את הדבש המתוק מסוגים רבים של צוף.
ואנחנו? אולי גם אנחנו נצליח לייצר מתיקות טובה מסוגים שונים של מציאות? שווה לנסות. החפץ חיים אמר: "כידוע יש תוקף וחוזק לסימנים טובים שאדם עושה בראש השנה, ולכן משתדלים לאכול דברים מתוקים ולברך ולהתפלל על המאכלים. אבל אם אנו כל כך מהדרים ומחפשים סימנים, אין סימן יותר יפה מהארת פנים לזולת, מחיוך, מסבלנות. ואין סימן יותר גרוע מכעס והקפדה. והרי להתנהגות שלנו יש תוקף והשפעה, כנאמר
בגמרא: 'ּכל הַמְרַחֵם עַל הַּבְרִּיֹות – מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַּשָׁמַיִם'.
בראש השנה צריך להקפיד במיוחד על סימנים יפים של חיבה, אהבה ולבביות".
במהלך השנה, לצד הטבח, המלחמה, הכאב והאובדן, גילינו בתוכנו סוגים שונים של מתיקות: של הארת פנים, של נתינה, של התגייסות, של רצון טוב כלפי השני. כדאי לזכור זאת ולתת למתיקות לנצח.
ראש השנה הוא חג של מתיקות ושמחה, חג של תקווה והבטחה, חג של תפילה והתחדשות.
אני מאחלת לנו שנצליח להיות במתיקות לב איש לרעהו ושנזכור שגם מקוצים אפשר לעשות דבש.
שנה טובה ומתוקה.

Comments