top of page

שחרור אחיזה


הגורם הראשי לכאב שאני חשה אינו המעשה של השני, הדברים שאמר או שלא אמר, הגורם לכאב זו אפילו אינה המציאות. הגורם הראשי לכאב שאני חשה הוא האחיזה שלי במה שהייתי רוצה שיקרה ולא קורה.

הרצון שלי להישאר במערכת יחסים שנגמרה, הרצון שלי להמשיך במקום עבודה אחרי שסיימתי את דרכי שם, הרצון שלי שיתיחסו אלי אחרת, יתנו לי אחרת, יראו אותי אחרת.

הרצון הזה עוצר בי כל יכולת להתמסר, להיות בעכשווי, לראות מה מגיע לפתחי, לראות את ההזדמנות הניצבת בפני.

הרצון הזה מוּנָע מידיעה קודמת שככה זה טוב, מנסיון עבר שכבר לא רלוונטי להווה, מאיזו השתוקקות למשהו שאיננו.

הרצון הזה הוא האחיזה. המציאות משתנה והאחיזה מכאיבה.

מה היה קורה אם הייתי מסכימה? עצובה ומסכימה, אולי גם מאוכזבת- ומסכימה, נוכחת במה שיש ומסכימה.

אולי הייתי יכולה לראות ממה השתחררתי, מה כבר לא היה טוב ונגמר. אולי הייתי יכולה לשמוח במה שיש לי ולא להצטער על מה שאין, אולי הייתי שמחה יותר, שקטה יותר, חיה יותר.

רעיון טוב, אך איך עושים זאת? איך אני משחררת את האחיזה?

קודם כל אני לא מתווכחת איתה ולא דוחה אותה, אני מקבלת אותה. כמו שמקבלת ילדה עצובה שחברה לא באה אליה, או מתבגרת שכועסת שלא קונים לה את הדגם האחרון של אייפון. מקבלת ולא מנסה לשכנע. אני עצובה, אני מאוכזבת, אני כועסת.

המציאות לא תשתנה בגלל זה, אני לפחות לא אריב עם עצמי.

אחר כך, אחרי שקיבלתי את הרגשות שעולים, אני מתחמת אותם. חוץ מהכעס והאכזבה מה עוד יש? האם מהבהבת שם להבה קטנה של חום? האם אני יכולה לראות מה יש לי חוץ ממה שאין לי? מתקרבת ליש, לקיים, למה שבכל זאת גורם לי שמחה.

כשאני מזהה את מה שגורם לי שמחה אני משקיע בו. במקום להשקיע מחשבות ואנרגיה על כל ה"לא מתקיים" אני משקיע אותם במתקיים. הולכת עם השמחה: נותנת לעצמי פעילות גופנית, יצירתית, סרטים, חברים, משפחה, לימוד, כתיבה, עזרה לזולת, כל מה שמחזיר אותי לחלקים הטובים והחזקים שלי.

כשאני בטוב, כשאני מרגישה חזקה, ראויה, טובה ושמחה, אני מתבוננת על ה"לא מתקיים" ממידת רוחק ורואה את המתקיים בלא מתקיים הזה. מה מתקיים שם לטובתי, מה נפתח עבורי במקום שחשבתי שהוא סגור ומרוחק.

כשמגיע ההבנה הזאת הלב גם יפתח והאחיזה תשתחרר. לא בשכנוע, לא במאמץ או בהתנצלות. תשתחרר בקלות, במהירות ובלי ששמתי לב.

עד אז אני מסכימה להמתין, לשהות בכל שלב שאני יכולה להיות, להישאר עם עצמי ולא כנגדי, ולזכור- הכל מגיע לטובתי האישית, המהותית, העמוקה.

הבנה מעמיקה- הכל לטובה.




3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page