השבוע השני של ספירת העומר מזמין אותנו להתחבר אל מידת הגבורה שבנו.
מהי מידת הגבורה? זו המידה שעוזרת לנו להתגבר. אם בשבוע הקודם התחברנו לחסד, לנתינה, לחיבור ולהסכמה אז השבוע אנחנו מוזמנים להתאזן בעזרת ההפרדה, העצירה, הבחינה, שיקול הדעת והמידתיות.
סיימנו את חג הפסח, נפרדנו מהאורחים והארוחות, חזרנו לשגרה ולמסגרות. יש יותר הפרדה ביני ובין בני משפחתי, הנתינה יותר מצומצמת, יותר מכוונת, הגבולות חוזרים להיות יותר ברורים ויותר מחזקים.
הגבולות, ההפרדה, הצמצום עוזרים להתגבר על האימפולסיביות, על דפוסים של פעם. הם מאפשרים לי נוכחות יותר ברורה על מקומי, מאפשרים לשני מקום יותר ברור לעצמו.
שבוע של גבורה הוא ההזדמנות לבדוק את מידותיי, היכן אני לא מאפשרת לעצמי את מה שאני רוצה, היכן אני לא מאפשרת לאחרים, היכן אני שופטת את עצמי, היכן אני שופטת אחרים, היכן אני לא מסכימה לתת, היכן אני לא מאפשרת לאחרים לתת לי, היכן אני שוללת מיידית, היכן אני לא מעיזה לסרב. איך אני מגבירה את כוחי? האם דרך התגברות על אחרים או דרך התגברות על הקשיים שלי? האם הכעסים שלי גוברים עלי או שהתבונה שבי גוברת עליהם?
בשבוע זה חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ספירת הגבורה מלמדת אותי לקום מהמקומות שנפלתי בהם, לגבור על מפחי הנפש והקשיים ולהמשיך קדימה בזכות הכוחות שלי, לזכור את המחר ולא לשקוע בעבר.
במסע אל מעמד הר סיני יש לי השבוע הזדמנות להתחבר אל הגבורה שבי, לחזק את מקומי ולצמצם את מה שמצר אותי. להמשיך הלאה כמעין המתגבר.
留言