רגעים של אור

"אני רוצה להיות מאושרת"

" אני רוצה שתהיה לי שנה טובה"

"אני רוצה לאהוב את מה שאני עושה"

איך מצליחים לעשות את זה? איך יודעים מה ישמח אותי? ממה אהיה מאושרת?

התשובה של ימימה היא- לקחת את "העתיד" ולהפוך אותו להווה. לעכשיו. לנוכחות בזמן.

ליצפות ולראות איזה נקודות של אור מחכות לי עכשיו, היום, מחר.

אני אוהבת לחשוב בתחילת כל יום: מה מחכה לי היום? להתבונן ביום ראשון על השבוע ולגלות: מה משמח אותי השבוע?

איזו פגישה מעניינת מחכה לי, איזה שיעור מרתק, איזה אימון משמח,

אני יודעת שגם בתוך שגרה ארוכה, גם בתוך מציאות רגילה מנצנצים להם רגעים של שמחה.

לפעמים, כשאני קוראת ספר מרתק, אני יודעת שבסופו של יום ארוך הוא מחכה לי, לשעה של קריאה שקטה ומענגת.

לפעמים זו פגישה עם חברה. לפעמים שעה בים, לפעמים סרט שאני רוצה לראות, ולפעמים פרויקט בעבודה שאני מחכה לו.

לפעמים לומדת אומרת לי: כל השבוע אני מחכה לשיעור הזה. ואני שמחה ששיעור של ימימה מאיר באורו שבוע שלם.

ככל שאני לומדת לזהות את נקודות האור האלה הן הולכות ומתרבות. הולכות ומתעצמות. ואז אני מגלה שאני יכולה לשמוח גם מפעולות של שגרה: מהכנת ארוחה. מנסיעה רגועה ברכב, מערב משפחתי נעים בבית, משיחה מעניינת במשרד.

אני לומדת מה משמח אותי ובוחרת בו יותר. אני נותנת לעצמי נקודת אור אחת ועוד אחת ועוד אחת. אני מחברת בינהם והנה נהייתה לה תמונה מוארת. תמונה של אור.

ככה אני מכינה לעצמי יום טוב, שבוע טוב, ככה אני מתחילה שנה טובה.

""לוקטת הבנותיה, מתקנת תיקונה".


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול