top of page

קצוות חדים

תמונת הסופר/ת: סיגל גריביסיגל גריבי

כשנולדה היא היתה תינוקת עגלגלה, רכה ומתוקה, נעימה למגע, כולה חלב ודבש. ואז החלו החיים- היא פגשה את הנפילות, את הברכיים המשופשפות, את השריטות, החבלות. היא פגשה את החיים, והם היו לא ממש קלים אליה והלמו בה בכל עוצמתם.

המתיקות נעלמה, הרכות השתפשפה, החלב החמיץ. הקצוות שלה נעשו חדים.

קצוות חדים זה דבר שימושי מאד. הם שומרים שלא יתקרבו יותר מדי, פוצעים את מי שמעז יותר מדי, מסמנים טריטוריה ברורה.

אף אחד לא מתעסק עם מי שיש לו קצוות חדים.

אף אחד גם לא יכול לצאת החוצה ממקום המוקף קצוות חדים.

וכך היא נשארה בעיקר בחברת עצמה, עם מרחק בטוח מהסביבה, מתנהלת בעולמה, נזהרת ונשמרת יותר מאשר משתתפת ומתחברת.

הקצוות החדים החלו להחליד עם השנים, התחילו להתפורר ולא פעם גם שרטו אותה. איזו תנועה מהירה, סיבוב לא זהיר והיא נחתכה בעצמה. שוב כואב, שוב מדמם, שוב מתכווץ מבפנים.

עבר זמן, שנים עברו בתוך הקצוות החדים. אלוהים עזר לה ושלח לה איש שלא רגיש לדקירות ולשריטות. איש שהסכים לחוש אותם ועדיין נשאר. נוכחותו ריככה קצת את הקצוות.

אלוהים המשיך לעזור ושלח לה ילדים שנולדו לאם עם קצוות חדים. זה מה שהם הכירו והם לא ברחו ולא התרחקו. והקצוות עוד התרככו .

לאט לאט היא שמה לב שהקצוות קצת יותר נעימים למגע והסכימה לנסות לשלוח יד, לגעת, למשש אותם. מגע ידה עידן את החספוס שנשאר. לאט לאט היא התקרבה לאחרים, והם לא נפגעו ולא ברחו. הם אפילו נהנו, הם חיפשו את חיבוקה, את מבטה את מתיקותה שחזרה.

הלב שלה השתחרר ונפתח, המבט שלה התמלא אור, הקירבה הפכה להיות חלק מחייה. אך עם כל הרכות שמילאה אותה היא ידעה: הקצוות החדים לא נעלמו לגמרי. הם נמצאים במקומות נסתרים, גם אם הם לא כל כך פעילים, הם עדיין שם.

לפעמים, כשהחיים פוגשים אותה בזווית לא נוחה, כשהיא שוב מרגישה איזו שהיא מכה, נשלף לו שפיץ חד ופוגע במי שנמצא ליד. צד אחד פוגע בזולת והצד השני פוגע בה. גם היא מרגישה את החדות, את הנוקשות, את הפתאומיות של הדקירה.

הקצוות החדים תמיד יהיו ומדי פעם ישלפו. אפשר להיכנע להם אבל אפשר גם לא לוותר להם. הדקירה מזכירה: החוד הזה יכול להפוך לרך למגע, כל מה שהוא צריך זה קבלה וחמלה. קבלת המקום המפוחד, החרד, הכואב ואז אהבה. אהבה למי שהיא, אהבה שמרככת ומרפאה ועוטפת באור גם את הקצוות הכי חדים, גם את ההפרות הכי גדולות.

לחיות עם החדוּת, לעטוף אותה ברכות האהבה. מלאכה של תיקון.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


צרו קשר

הודעתך נשלחה, תודה!

המשקיף והמשתקף

"להזין את הלב, לחדש את ההבנה, להסיר את החסימה, ופתאום אין ספק בקיום."

WA2.png
MAIL2.png
FB2.png
כל התכנים שייכים לסיגל גריבי

c

bottom of page