פרשת תולדות - מה אברך ובמה יבורך?

פרשת תולדות מספרת לנו את תולדותיה של משפחה אחת. אבא, אמא ושני בנים תאומים. אנחנו מלווים את המשפחה מהרגע שקמה : וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה ועד הרגע שהבנים עוזבים את הבית.

בפרשה אין אף מצווה והיא מין מיקרוקוסמוס של החיים, חיי משפחה, ב106 פסוקים.

הנושא העיקרי בפרשה הוא סיפור הברכה, או שמא גניבת הברכה, של יעקב ושל עשיו. סיפור שמעלה שאלות כמו: איך יתכן שאשה משקרת כך את בעלה, מקדמת תאום אחד על פני השני ואיך בן משקר כך לאביו בעידוד אמו.

כל אלה שאלות שנשאלות ע"י הקורא בן ימינו החושב על משפחת יצחק ורבקה כמו על משפחת השכנים.

אבל אולי הפרשה באה ללמד אותנו קריאה חדשה, קריאה ממקום קצת פחות ארצי ועכשווי.

נתחיל ממושג הברכה. מי לא יודע מה זו ברכה? בכל יומולדת אנחנו מברכים: שתזכה לשנה הבאה, בריאות, שמחה, והצלחה. ברכה היא משהו טוב שאנחנו מאחלים למישהו. כך זה אצלנו האנשים המודרניים. אך מושג הברכה בתורה הוא אחר לגמרי.

הברכה המופיעה בתורה, בעיקר ע"י האבות, (יצחק הוא האב הראשון המברך בעצמו את בניו), היא תחזית ליעוד עתידי: מה צפוי בעתידך. ואפילו לא למקבל הברכה באופן אישי, אלא לעם שיצא ממנו בעתיד.

אם נקרא את ברכת יצחק ליעקב נראה שייקח דורות רבים עד שתתגשם. יעקב שהיה רוב ימיו רועה צאן בגלות לא נהנה מטל השמים ומשמני הארץ ומרוב דגן ותירוש. ובוודאי שלא הגיע למצב שיעבדוהו עמים ושבן אמו ישתחווה לו.

עשיו, שבברכתו נאמר לו שיעבוד את אחיו ושיצטרך לפרוק את עולו מעל צוארו, הקים בחייו עם שלם והתפתח בארץ משלו, ארץ בה הצליח לקיים חיי חקלאות חופשיים.

הברכה שנתן יצחק ליעקב ותחליף הברכה שנתן לעשיו, לא ליעקב האיש ולא לעשיו האיש ניתנו, אלא לעמים שעתידים לצאת מהם.

אם כך, מעשיה של רבקה לא נבעו מהרצון להיטיב עם הבן האהוב עליה ולקפח את השני אלא מתוך התגייסות ליישום מיטבי של היעוד של כל אחד מהבנים.

על המעשה הזה היא תשלם מחיר כבד, מחיר של כעס במשפחה ופרידה לנצח מבנה האהוב.

פרשת תולדות מספרת לנו סיפור של משפחה, ובעצם מספרת לנו גם מהי תכלית הברכה, הדרך להבטחת העתיד. הדבר נעשה לאו דווקא מבחירות נוחות, קלות ומהירות. הברכה דורשת לבחור בבחירה מהותית לטווח הארוך גם אם יש לה מחיר בטווח הקצר. כך עושות משפחות יהודיות שעולות לארץ או אלה השולחות את ילדיהם להתנדב ולהתגייס בארץ, כך עושות משפחות שעוברות לגור בגליל ובנגב במקום במרכז הארץ, האם גם אני כהורה בוחרת ככה את הברכה לילדיי?

(הדברים נכתבו בהשראת שיעור של הרב אלחנן סאמט)

שתהיה שבת טובה ומבורכת


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול