השבוע, בשעה טובה, אנחנו מתחילים לקרוא בחומש חדש, חומש שמות. פרשת שמות פותחת בציון שמות המשפחות הבאות מצרימה, בסה"כ 70 נפש.
לא עבר זמן רב ובני ישראל, שמצאו במצרים מקום של שפע וביטחון, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם והתואר "בני ישראל" כבר לא התאים להם. בני ישראל הפכו ל"עם בני ישראל", ומי שהעניק להם את התואר "עם" הוא מלך מצרים, פרעה. זה שלא הכיר את ההיסטוריה ולא ידע מי הביא את העם הזה למצרים (יוסף, צפנת פענח) ולמה.
המלך החדש זיהה שהזרים האלה אינם עוד כמה משפחות, אלא הם עם וטמונה בו סכנה.
השני שקורא לבני ישראל עָם בפרשה זו הוא ה', ולא סתם עם, עמי- העם שלי.
בני ישראל עצמם אינם יודעים עדיין שהם עָם ובוודאי אינם יודעים שהם עמו של האלוהים. הם לא מחפשים מנהיג שינהיג אותם, הם לא מחפשים זהות, תרבות, שפה ייחודית. אז מה מחבר ביניהם? מה מחבר בין אנשים? מה הופך קבוצת אנשים לעם?
ואולי זה מתחיל מהשאלה איך הופכים שני אנשים לזוג? איך הופכים קבוצת אנשים לקהילה? איך אדם מרגיש שהוא עָם?
בפרשה שלנו הבחירה נעשית מלמעלה. בחירתו של מלך בשר ודם (פרעה) שבחר להפוך את "האנשים השונים" לאויב, ולעומתו בחירתו של מלך המלכים, הקב"ה, שבחר בבניו של יעקב כעמו. אך הבחירה החיצונית לא מספיקה, צריך גם רצון.
רצונו של האדם עצמו להיות עִם. להתחבר, להתאחד, הרצון להיות לרוב. רצון שנובע אולי מתחושת הביטחון שהיחד נותן, מהכוח המשותף, מאפשרות של חיבור היכולות האישיות למשהו חדש ושונה.
הרצון הזה כדאי שיהיה מלווה בהסכמה. הסכמה שהשני אליו אני רוצה להתחבר שונה ממני. לפעמים אפילו הפוך. לפעמים השפה שלו שונה, החשיבה אחרת, היכולת אחרת.
הסכמה שהחיבור בינינו יותר משמעותי מהשוני. הסכמה שכל אחד מאתנו ישמור על הייחוד שלו בלי שזה יאיים על הייחוד של השני .
לבחור אחד בשני, לבחור להיות לרוב שמכיל את השונות ולא מדכא אותה, זו משימה אישית, זוגית ולאומית. זו משימה שכל אחת ואחד מאתנו מתמודדים אתה בכל יום.
זוגיות טובה, כמו קהילה טובה, לא דורשת, לדעתי, אחידות, נוקשות, קביעות. היא עוסקת בגמישות, בפתיחות, בהקשבה.
זוגיות טובה, כמו קהילה טובה, עוסקת בבחירה להיות לרוב ולא בדרישה.
בני ישראל נמצאים בתחילתו של תהליך הבחירה. ה' בחר בהם לעם אך הם עוד לא בחרו בו ובעצמם. יש להם עוד דרך ארוכה עד שיגיעו לבחירה ולהסכמה. דרך ארוכה שנראה שממשיכה עד היום.
השבוע אני לומדת מהפרשה על משמעות המילה עָם ועל אחריותה של הבחירה. השבוע אני מתפללת שיגיע הרגע שנדע שלווה, שיגיע הנס הזה ושתשרה בינינו אהבה.
שבת שלום לארץ שלי, טוב לחזור אליך.
Comments