פרשת שופטים

פרשת שופטים היא פרשת "משטרת הגבולות". היא פותחת בפסוק שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ וממשיכה בזיהוי הרע ובסילוקו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.

בהמשך מפרטת הפרשה את חוקי היציאה למלחמה, למען הדיוק, מי לא יוצא למלחמה: מי שהתארס ועדיין לא התחתן, מי שנטע כרם ולא נהנה מפירותיו, מי שבנה בית ולא הספיק לגור בו, כי גם למצווה להגן על עצמנו ועל גבולנו, יש גבול.

מעניין שבתוך פרשה המדברת על הצבת גבולות אישיים וחברתיים, ניתן גם מקום לצורך אישי, אולי קצת ילדותי, אולי לא הכי אמוני.

כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי.

עם ישראל, כביכול, לא צריך לרצות מלך. יש לו מלך אחד, מלך מלכי המלכים. יש את חוקיו ומצוותיו ואותו צריך לעבוד. אבל, בסופו של דבר מדובר בנו, בבני האדם הפשוטים עם המאווייים והקשיים והפחדים, ועפ"י הפרשה יש להם מקום. יש מקום לרצון הזה לשים עלי מלך, למצוא לי מנהיג חיצוני, למצוא מישהו שיוביל אותי, שיראה לי את הדרך.

הצורך הבסיסי הזה שמישהו יוביל אותי בעולם הזה, אולי כמו צורך של ילד, מקבל לגיטימציה בפרשה. מותר, מותר לרצות לשים לעצמי מלך, לשאת עיניים לאדם אחר.

אבל כאן מתחילה האחריות שלי. אם אני בוחרת להמליך עלי מישהו, אני צריכה לבדוק טוב טוב מי האיש הזה. לא זה העשיר ביותר, לא זה החזק ביותר, לא זה המצליח ביותר, לא זה שכל התשובות אצלו.

אם אני רוצה לבחור לי מלך, מנהיג, דמות בו אני שמה את מבטחי, יש כללים שיעזרו לי לעשות זאת נכון. אפשר לומר שעפ"י פרשת שופטים, מלך ראוי הוא זה שלא חושב שהוא ראוי להיות מלך. הוא צנוע, הוא מחפש את התשובות, הוא לומד ומקשיב כל חייו, הוא בא לעבוד בשביל עמו ולא ההיפך. זה המנהיג שהעם היהודי צריך לשים על עצמו.

כדי לבחור לעצמי מנהיג כזה העם צריך לדעת שהוא ראוי למנהיג כזה. העם: אנחנו, אני, כדאי שנכיר את תכונותינו הטובות, את היכולות האמיתיות שלנו, ונבחר מנהיג שראוי לנו, שידע להוביל אותנו למקומות בו נהיה הכי טובים שאפשר.

בעצם, חוקי המלך לא באים לתת מענה לקושי או לצורך ילדותי, הם באים לרומם את העם לדעת את מהותו הטובה ואת יכולתו, למצוא לעצמו מנהיג שמשקף את הטוב הזה.

אנחנו עדיין מנסים למצוא מישהו כזה. בינתיים, אנחנו מוזמנים להיות כל אחד ואחת המנהיג הזה, המלך והמלכה בחייו, להיות ראויים, צנועים, לומדים ומקשיבים.

שבת שלום.