פרשת שופטים - ובערת הרע מקרבך

פרשת שופטים אותה אנו קוראים השבוע מתכתבת בצורה מפתיעה עם חדשות השבוע. הפרשה מתחילה בפסוק שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק ובהמשך אנו מצווים וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל. בשבוע בו אנו מדוּוָחים על מעשי התעללות נוראיים: תקיפת ילדים ואונס קבוצתי מתייחסת פרשת השבוע לאופן בו ניתן למנוע מעשי תועבה שכאלה. הפרשה מתחילה בפתרון החיצוני: שופטים ושוטרים תתן בשערי כל עיר ועיר כדי לשפוט משפט צדק. גורמים חיצוניים ישבו במקום מרכזי כדי לשפוט ולעקוף את החוקים והמצוות. בהמשך היא פונה לפתרון פנימי, הפניה היא בלשון יחיד פנימה: ביערת (כל אחד ואחד) את הרע מקרבך (מתוכך, מעצמך) ואח"כ מישראל. תורת ישראל מתייחסת לרע, לתוקפנות, לתועבה כמשהו שקיים בחברה, קיים בכל אדם. היא לא מתחנפת ולא מתיפייפת, לא מסתירה ולא משלה. הרע קיים וצריך לטפל בו. יש דרך חיצונית, חברתית לטפל- סמכות משפטית וסמכות חוקית שישמרו על מידת הדין ויש דרך אישית "ובערת הרע מקרבך". כלומר, לא מספיק להגיד כמה נורא, לגנות, להאשים את החינוך של האחרים, את ההתנהגות הנוראה של האחרים, לא מספיק לדרוש למצות איתם את הדין. הפרשה מזמינה אותי למסע פנימה, לגלות את המקום הרע בקירבי. את המקום הלא מכבד, את המקום האלים, המזלזל, המנצל, הלא סופר את האחר. מי שנמצא ברשתות החברתיות חשוף לשיח יומיומי מתלהם, כועס, משפיל ומזלזל. כולם כועסים על כולם: הקיבוצניקים ואנשי עיירות פיתוח, מצביעי ליכוד ומתנגדי ליכוד, חרדים וחילונים, יוצאי אתיופיה ועדות אחרות ואין סוף לדוגמאות. בסוף זה כל אחד מאיתנו ברגע מסוים, ביום מסוים, במצב רוח מסוים, שמוציא תוקפנות על האחר. אנחנו מוזמנים להיזכר איך דיברנו אל מי שלא חשב כמונו, איך התייחסנו למי שהפחיד אותנו, מה חשבנו על מי שלא חכם כמונו, יעיל כמונו, מתנהג כמונו, חזק כמונו. אז שופטים ושוטרים חייבים להיות במרחב הציבורי (ויש לכבד אותם ולא לקלל ולהכות אותם) ועוד קודם שופטים ושוטרים צריכים להיות במרחב הפנימי. לזהות את הרוע כשהוא עולה ולעצור אותו. להכיר בתועבה שקיימת ולתחם אותה. אנחנו מתחילים היום את חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. אין זמן מתאים יותר לבדיקה פנימית ווניקוי של הרע הנמצא בקירבי. מי יתן ונמצא בתוכנו את הכוח המחבר והמקרב ולא המפלג והמקצין. שבת שלום וחודש טוב