פרשת "שופטים"

השבוע בפרשה משה מפרט בפני העם את דרכי ההתנהלות בזמן ההתיישבות בארץ כשהדגש הוא על מצוות שלטון, מצוות משפט, ודיני מלחמה. בתחילת הפרשה מודגש המבנה המשפטי וחשיבות משפט צדק: צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

על הצדק מופקדים השופטים והשוטרים אשר בכל שעריך, ומי ינהל את המדינה? כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ.

ביכולתו הנבואית המרשימה משה מנבא מילה במילה את שיאמרו בני ישראל לשמואל בעוד מאתיים שנה: (שמואל א' פרק ח') וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה. ה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ--כְּכָל-הַגּוֹיִם. העם דורש מלך כמו לכולם! שמואל מתחלחל ומנסה לסביר שמלך זה לא רעיון טוב אבל: מָאֲנוּ הָעָם, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי אִם-מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ. כ וְהָיִינוּ גַם-אֲנַחְנוּ, כְּכָל-הַגּוֹיִם; וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת-מִלְחֲמֹתֵנוּ

וכמו שמשה הבטיח, יש הסכמה מצד ה' וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם, וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ


כולנו רוצים מלך. שיחליט בשבילנו, ילחם בשבילנו, ייצג אותנו, מישהו אחר שיהיה הפנים שלנו, והמוח והכוח. עם ישראל אינו יכול להתמודד עם הקדוש ברוך הוא כמלך מלכי המלכים. הדבר המופשט הזה, הלא ברור, הלא צפוי, הלא החלטי. עם ישראל, אנחנו, רוצים סמכות. משה, כנביא המכיר את עמו, רואה את זה מגיע ומיד שם סייגים: (דברים יז' פס' 15) דרוש מלך: 1. יהודי - מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ 2. צנוע - כֶסֶף וְזָהָב, לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ מְאֹד 3. שלא יחזיר את העם לעבדות ולמקום צר- לֹא-יָשִׁיב אֶת-הָעָם מִצְרַיְמָה 4. לֹא יַרְבֶּה-לּוֹ נָשִׁים יש עדיין מועמדים? כי התנאים ממשיכים: 5. חייב לקרוא כל יום בתורה - ו ְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו 6. לשמור את כל חוקותיה ומצוותה - לְמַעַן יִלְמַד, לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם 7. להיות ראשון בן שווים - לְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו

יומם ולילה לבדוק וללמוד, ולא למעוד ימינה או שמאלה. ומה הגמול? לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל-מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל מה הפלא שאנחנו רוצים שמישהו אחר יעשה את מלאכת המַלכות? לא כ"כ אטרקטיבי להיות מלך על ישראל...

מכיוון שמלכי ישראל לא הצליחו לעמוד בדרישות (ואולי בגלל זה אין לנו יותר מלך) אני פונה לעצמי ושואלת: האם אני עומדת בדרישות המלוכה? איך אני מולכת על חיי? ומשתמשת במילים של משה כדי לבדוק את הקריטריונים: לשמור על צניעות ולא ללטוש עיניים בעבור כסף ורכוש מעבר למידתי, להוביל את עצמי קדימה, למקומות מחזקים ומפתחים ולא בחזרה "למצרים" לעבדות צרה בעבור סיר בשר, להיות מלכה נאמנה, שלא מפזרת את אהבתה לריק, להמשיך ללמוד, להתעמק, להבין: מהי מצוותי, מהי דרכי, ואיך אמלא את החוקים בצורה הטובה ביותר? ולדעת שאני מלכה שווה. בדיוק כמו כולם. עצם ההמְלכה אינו מספיק, מוטלת עלי המלאכה היומיומית, חובת ההוכחה התמידית וסכנת הדחה הרסנית. לפעמים אני מולכת בחסד, לפעמים בדין, לפעמים אני קשובה לע(צ)מי, לפעמים מנותקת, לפעמים אני מלכה של שלום, לפעמים שוחרת מלחמה, לפעמים מלכת הלבבות, ולפעמים מלכת הקרח. מלאכת המַלכות לא נגמרת, היא מלאכה מגוונת, מסובכת, מאתגרת. להיות המלכה של חיי, איזו זכות, איזו מחויבות, איזו משימת חיים.

שבת המלכה, ברוך בואך שבת מבורכת לכולם.



0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול