פרשת קורח

לכל מי שחושב שפרשת השבוע היא טקסט מקראי שלא קשור לימינו אנו (כנראה לא בין הקוראים שורות אלה), הגיעה השבוע דוגמא חיה של הפרשה כאשר האדמה פצתה את פיה ובלעה מכוניות בחניון בי"ח שערי צדק. אני לא יודעת מה עלינו ללמוד מהבולען שבחניון. הפרשה, לעומת זאת נושאת מסר חשוב.

הפרשה מספרת על קורח, בן דודו של משה, שטוען לפני משה שהוא ואהרון מתנשאים על בני ישראל למרות שהם לויים כמו כל השבט.

אפשר לקרוא בפרשה את המילים החריפות של קורח, את התשובה הנדהמת של משה. אפשר לראות כמה הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מהמחנה, אפשר לדון בהבדל שבין "כולם קדושים" שטוען קורח ובין "קדושים תהיו" שמצווה משה על העם.

אני בוחרת להתמקד השבוע בתשובתו של משה: "הַמְעַט מִכֶּם כִּי-הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן ה' וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם. וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת-כָּל-אַחֶיךָ בְנֵי-לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם-כְּהֻנָּה. לָכֵן אַתָּה וְכָל-עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל-ה' וְאַהֲרֹן מַה-הוּא כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלָיו". משה לא מבין, הרי אתה קורח, לוי, יש לך תפקיד בעבודת המשכן, אתה חלק מהמעטים שעובדים את הקודש, על מה אתה מתלונן?

מה שמשה לא הבין הוא שהפוסל במומו פוסל, או כמו שאמרה ימימה אביטל: "המשקיף והמשתקף"- החיסרון שאני רואה אצל האחר מעיד על חסרוני שלי. קורח חיפש שררה ולכן ראה במשה ובאהרון רודפי שררה. הוא התנשא מעל העם ולכן האשים את משה ואהרון בהתנשאות. בדבריו קורח העיד על עצמו ולא על משה.

בשאלתו, משה מאיר על החסר במעשהו של קורח. יש לקורח הרבה, גם רכוש, גם כבוד וגם תפקיד והוא לא נהנה מכל זה. קורח לא מרוצה כי הוא לא רואה את חשיבות תפקידו, לא מבין מה יעודו ופוזל החוצה בהשוואה, שאין לה בכלל מקום.

עד היום נהוג לומר: "עשיר כקורח". לקורח היה רכוש רב אך לא היתה לו שמחה ושקט.

לעומת זאת קבעו חז"ל את האמרה: "איזהו עשיר? השמח בחלקו".

השבוע אני מאחלת לעצמי ולכולנו שנהיה עשירים מתוך שמחה בחלק שלנו בעולם הזה. שנדע, כל אחת ואחד מאיתנו, מה תפקידו, מה היכולות שלו, מה הטוב שהוא נושא וכיצד להביא אותם לידי ביטוי בחברה שלנו. בלי השוואה, בלי קנאה ובלי הצטדקות.

שבת שלום