השבוע בפרשת פנחס אנחנו שומעים, יחד עם משה, היכן יהיה מקום קבורתו העתידי וכן גם על מי יהיה מחליפו העתידי- יהושע בן נון.
בפרשת חוקת, כשאחיו, אהרון, התבשר על מותו, נאמר לו במצוות ה' להעביר את תפקידו לאלעזר בנו, שהופך להיות הכהן הגדול.
כשמשה מתבשר על מותו, ה' לא ממנה לו שום יורש. רק לאחר פניית משה בבקשה שימנה רועה, מנהיג, לעמו, מצווה ה' על יהושע בן נון, שכידוע הוא אינו בנו של משה, להיות מחליפו. ומה עם בניו של משה? מלבד סיפור הולדתם הם אינם מוזכרים יותר בתורה ואין להם שום תפקיד למרות שהם בניו של המנהיג הגדול.
בפרשת פנחס אנחנו גם מקבלים את מצוות חלוקת הארץ לנחלות עפ"י שבטי ישראל. בשלב זה אנחנו פוגשים את חמשת האחיות לבית צלופחד שפונות למשה וטוענות את טענתן: לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ
הארץ מחולקת עפ"י שבטי ישראל, לכל צאצאיהם הזכרים של אלה שיצאו ממצרים. ומה עם אלה שאין להם בנים? מה עם השם שלהם, הזכות שלהם להיות לנצח חלק מעם ישראל?
למשה אין תשובה עבורן והוא פונה לה' שנותן תשובה ברורה: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן.
תשובת ה' נוגדת את כל החוקים והמנהגים שהיו ידועים בחברה באותה תקופה. היא מהווה תקדים חברתי מאד יוצא דופן.
מה הניע את בנות צלפחד להעז ולבקש תקדים כזה? עפ"י המדרש התלמודי
בנות צלפחד מזהות הבדל בין תפיסת הצדק האנושית, זו של בשר ודם, שמעדיפה ומרחמת יותר על הזכרים מאשר על הנקבות. ובין תפיסת הצדק האלוהי שהיא רחמנית וטובה לכל ברואיו בצורה שווה.
המדרש מאיר את ההבדל בין הסדר החברתי המקובל על בני האדם בו הבכור, הזכר, החזק- הוא היורש והמחליט, ובין התפיסה האלוהית שבה לכל זה אין משמעות עדיפה.
היורש יהיה הבן שמתאים ביותר ולאו דווקא הבכור (למעשה לאורך התורה כולה אף בכור לא יורש את אביו), לפעמים היורש אפילו לא יהיה הבן, כמו במקרה של יהושע בן נון, אלא האדם המתאים ביותר. הסדר החברתי המקובל שבו הנחלות ניתנות לזכרים בלבד אינו מתקבל ע"י הצדק האלוהי שרואה מקום לשמר את השושלת דרך הבָּנות אם אין בנים.
מבחינה זו פרשת פנחס היא פרשה מהפכנית, היא מוכיחה לנו שוב שהראייה שלנו, בני האדם היא ראייה צרה, מקובעת בחוקים חברתיים נוקשים ואילו הראיה האלוהית היא שונה, פורצת דרך, מרחיבה גבולות.
יש אפשרות לחידוש, לשחרור, למקום חדש. החוכמה היא להצליח לשמוע את האמת החדשה, לאפשר לה להתקיים, להסכים להשתחרר ממה שהרגל הקבע קובע.
בימים אלו נערך באזור ישובי החוף מאבק על מיקום אסדת הגז לויתן שתפלוט חומרים מסוכנים לתושבי האזור. כרגע נראה שעפ"י החוק בעל המאה, הזכר, החזק, העשיר, הוא הקובע. השבוע אני מתפללת שכמו שהתגלה הגז כמשאב כלכלי נפלא יתגלה גם פתרון יצירתי, אחר, אלוהי? למאבק הזה.
שתהיה שבת שלום.
Comments