פרשת נָשׂא - מארחת את נורית אלדר

השבוע אני שמחה לארח בפרשת נָשׂא את נורית אלדר. נורית היא מנהלת תיכון בדימוס, כותבת, מרצה ומתנדבת במתנ"ס נתניה. והכי חשוב (לדבריה) היא אמא, סבתא, חברה ואשה. אשה עם דעה. הרי לפניכם: פרשת השבוע של נורית אלדר שבוע זה מזמן לנו שלושה סיפורים על נשים: האישה הסוטה בפרשת "נשא", אשת מנוח בהפטרה לפרשה ונעמי ורות המככבות במגילת רות הנקראת בסמוך לפרשה. בכל סיפור האישה במרכז ודרך תיאורה רומז המספר על השקפת עולמו לגבי נשים בכלל. החוק בפרשת האישה הסוטה עוסק באישה שבעלה חושד שבגדה בו ואיננו יכול להוכיח זאת. הוא מביא אותה לכהן שעורך טקס משפיל בה היא נאלצת לשתות "מים מרים" שאמורים לפגוע בה אם זנתה או להוכיח את חפותה. הבשורה על הולדת בנה נאמרת לאשת מנוח בהיותה לבדה בשדה. כשהיא מספרת לבעלה את דברי המלאך הוא פונה בתפילה לאלוהים ומבקש ממנו לשמוע במו אזניו את הבשורה. האל נעתר ומבשר גם לו. במגילה מופיעות נעמי ורות במלוא הדרן. לאחר ששהתה עם משפחתה במואב ואחרי מות הגברים חוזרת נעמי לבית לחם. רות כלתה מצטרפת אליה. היא עוזבת את מולדתה ובית אביה ומקבלת על עצמה תרבות השונה משלה. בבית לחם הן פועלות כגוף אחד כדי לשנות את גורלן. נעמי המבוגרת מנחה את רות הצעירה כיצד לפלס את דרכה בחברה שוביניסטית וכיצד להצליח בנישואין ובילדים. קריאה בכל שלושת הסיפורים מלמדת, שמקומה של האישה לפני שלושת אלפים שנה היה שנוי במחלוקת. בחוק האישה הסוטה האישה הינה רכושו של בעלה היכול לעשות בה כרצונו והיא משמעותית רק ככלי להבאת ילדים. בסיפור הבשורה על הולדת הבן מנוח מטיל ספק בחכמתה של אשתו, והמחבר רומז על אי אמינותה של האישה. חז"ל מגדילים לעשות: "אמר לו מנוח (למלאך ה'): עד כאן שמעתי מן האישה, והנשים אינן בנות הוראה ואין לסמוך על דבריהן, אבל עתה יבוא דבריך-מפיך אני רוצה לשמוע, שאיני מאמין בדבריה, שמא חילפה בדבריה או פיחתה או הותירה" (במדבר רבה י' ח'). עדיף היה שלא יסבירו.... במגילת רות חלה התקדמות. לא עוד נשים כנועות אלא נשים חזקות המבינות שהן אחראיות לגורלן גם אם הן פועלות בדרכים "לא כשרות" לתקופתן. מאות שנים עברו והיום, במאה העשרים ואחת, חל שינוי במעמדה של האישה. הראיה הפמיניסטית הוציאה אותה מהמטבח, מהמיטה ומהבית. יותר נשים נמצאות בעמדות בכירות של ניהול, מחליטות על גורלן ומקבלות אחריות מלאה על מעשיהן. דיונים על חופשת לידה משותפת עולים חליפות לבקרים וגברים רבים נוטלים חלק בחינוך הילדים ובאחזקת הבית. בכל הנוגע לחיים הדתיים קהילתיים, נשים מפלסות לאט את מקומן. יותר ויותר בנות עולות לתורה, כבר יש נשים בתפקידי רבנות וחזנות והנשים חשות שוות מעמד לגברים. ועדיין, האפליה במשפט העברי, שמקורותיו נעוצים בחוק הדתי, מתגלה בדיני נישואין וגירושין, בתפילה ובריטואליים דתיים. נושא הדרת הנשים עולה בצבא ובמרחב הציבורי, כך גם עולה השאלה לגבי אופייה של השבת בישראל, ועוד. ובאופן אישי, גדלתי במשפחה בה אבי שהגיע מהתופת כפר בעיקר, ואמי שגדלה במשפחה מסורתית השתדלה לקיים אורח חיים כיאה למשפחתה. שאלות העוסקות בשוויון ובחיפוש אלטרנטיבות לריטואלים הדתיים לא עלו בבית, בבית הספר ואף לא בצבא. אחרי מספר שנים במערכת החינוכית התמזל מזלי להכיר את התנועה הרפורמית, לנהל שני בתי ספר: יסודי ותיכון השייכים למערכת תל"י (תגבור לימודי יהדות בחינוך הממלכתי) ולחנך נערים ונערות לאורם של ערכים שוויוניים ופלורליסטיים. התמלאתי גאווה גדולה כשנכדתי, שלפני כחודשיים חגגה את בת המצווה, עלתה לתורה. בבית הכנסת ישבו זה לצד זו משפחות מרקעים שונים ומאורח חיים שונה. כולנו התפללו ושרנו ורוח אלוהים ריחפה מעלינו. כפנסיונרית אני מעבירה סדנאות והרצאות בהתנדבות ומנגישה את היהדות השוויונית והפלורליסטית ומקרבת אותה לכל מי שרוצה לשמוע ולהכיר. יש עוד הרבה מה לעשות, ועל כולנו מוטלת המלאכה, קטנה כגדולה. לא להיות אדישים, להגיב כשהשוויון מופר (ולא רק בין המינים) ובחלקת האלוהים הקטנה של כל אחד ואחת מאתנו להוביל את החברה בישראל להיות שוויונית וטובה יותר. שבת שלום, נורית. תודה נורית על שהבאת את רוח השוויון לפרשה. אני מאמינה שיש מקום לזרמים שונים, לגישות שונות ולדעות שונות באוהלה של תורה. בפרשה זו מופיעה הברכה המשולשת, ברכת כהנים, נהוג לקוראה בלשון זכר אך התורה ניתנה ללא ניקוד. ברוח הדברים שלך אני רוצה לסיים בברכת הכהנים אל הנשים: יברכךְ ה' וישמרךְ יאר ה' פניו אליךְ ויחוּנךְ ישא ה' פניו אליךְ וישם לךְ שלום. שבת שלום לכל עם ישראל, סיגל.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול