פרשת נשֹא

פרשת נשא, הארוכה ביותר בתורה, ממשיכה את פרשת במדבר ופותחת במפקד הלויים ובתפקידם במחנה. בפרשה הקודמת נאמר מהו תפקידה של משפחת קהת משבט לוי ובפרשה זו נאמר מה תפקידן של משפחת בני גרשון ומשפחת בני מררי. לכל משפחה תפקיד משלה בפירוק ובהרכבת המשכן אשר במרכז המחנה.

לאחר שמסתיים המפקד ותיאור הסדר במחנה עוסקת הפרשה בהרחקת המצורעים מהמחנה, במצוות סוטה ודיני נזיר. דינים שעיקרם ריחוק, הפרדה, בידוד.

החולים בצרעת והטמאים מורחקים מהמחנה עד שיבריאו.

איש ואישה שעסוקים בסכסוך משפחתי על רקע קנאה וחשדות מורחקים גם הם מהמחנה ונשלחים אל הכהן לברר את עניינם.

נזיר הוא אדם הבוחר מיוזמתו לעזוב את המחנה. הוא בוחר להסתגף ולהסתגר ולהימנע מחיים חברתיים. זהו אינו חטא, עפ"י תורת ישראל, אך זו גם לא דרך חיים מומלצת ורצויה לאורך זמן. תקופת הנזירות צריכה להיות מוגבלת ובסופה הנזיר מקריב קורבן לה' וחוזר לחברה, כי מקומו של האדם הוא כשותף לחיי קהילה, משפחה, עם.

לאחר כל סוגי ההפרדות מופיעה הברכה של הכהנים לעם ישראל, ליתר דיוק, ברכת השם לעמו המועברת דרך הכהנים. הברכה נאמרת כל השנים ע"י הכהנים בבית המקדש ואח"כ בבתי הכנסת מדי שבת והיא רלוונטית לחיינו כאז כן עתה. ברכה מיוחדת, מרגשת ויפהפיה, ברכה לכל הקהילה.

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

הברכה הזו, שנאמרת בכל קהילות ישראל מדי שבוע, מחזקת אותנו כפרטים וגם ככלל ומחברת בינינו, בין כל הקהילות בארץ ובעולם. הכהנים פונים לקהילה, שולחים קדימה את זרועותיהם ותחת קדושת הטלית שולחים לבני קהילתם ברכה לשמירה פיזית, לאור פנימי, ולשלום.

כמה מחזקת הברכה הזו, כמה מעודדת בימי צרה, בימי חולשה וגם בימים כתיקונם.

חז"ל הוסיפו לברכה הזו את הדברים שאומרים הכהנים לפניה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וצונו לברך את עמו ישראל באהבה".

זו ברכה שנאמרת באהבה, היחידה בכל הברכות ובכל המצוות של הכהנים. תפקיד דברי האהבה הוא להעביר את המסר המדויק, הנכון, שיכול להיכנס לליבו של כל אחת ואחד. האהבה היא המתווכת והיא השולחת את הברכה לכל הקהילה.

השבוע אפשר ללמוד מהפרשה, שגם אם יש מקומות שצריך להפריד ולבודד את הפרט מהקהילה, הכוח האמיתי שלנו הוא בברכה משותפת. ההתכנסות יחד והחיבור לשמירה עליונה, לאור המראה את החן הפנימי של כל אחד, הראיה האישית שלנו בתוך העם הכללי והשלום, שאם נצליח לחוש אותו בתוכנו, אולי גם ישרור בינינו.

שתהיה שבת טובה, שקטה ובטוחה.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול